פוסט שנה טובה אישווה סטייל! שנה של נשים שוות, אהבה ופרגון
את מכירה את זה שמישהו אומר לך משהו לא נעים וזה כמו חץ מורעל שפוגע לך בלב ומתפשט? והכאב מורגש פיזית הבטן מתכווצת הלב דופק אולי בפרידה רומנטית או וויכוח בעבודה זה לא משנה איפה או איך המילים האלה נחרטות וכל כמה זמן נזכרים בכאב שהתלווה אליהן. אז אני הייתי רוצה לאחל לעצמי לשנה הקרובה […]
אני אוהבת את הבטן שלי! פוסט אורח
בעקבות הפוסט פורץ הדרך הזה ששותף בדף הפייסבוק של אישווה, מיי-רב חכמוף חברה ואישה שווה במיוחד שלחה לי את הטקסט הזה שכתבה. טקסט ששווה לשתף: "אף פעם לא אהבתי את הבטן שלי, מאז שגיליתי את הגוף שלי, לא אהבתי את הבטן שלי, היא תמיד נראתה לי לא שייכת לגוף שלי, רציתי בטן אחרת. זה מוזר לי […]
הזהות היהודית שלי – מערכת יחסים של אהבה שנאה
בתור ילדה חייתי את הניגודים, מצד אחד סבא וסבתא שלי מצד אבא טריפוליטאים דתיים כמה כיף היה להגיע אליהם לשבת ללכת לבית הכנסת להדליק נרות עם סבתא או לחכות בהתרגשות שסבא יחזור מבית הכנסת כדי שנתאסף כולנו לשולחן עד עכשיו חמימות ממלאת אותי רק מהזיכרון המתוק הזה. מהצד השני סבא וסבתא שלי מצד אימא הונגרים […]
הדבר הכי חתרני שאישה יכולה לעשות הוא לאהוב את עצמה בדיוק כפי שהיא
הקיץ החלטתי להפסיק להסיר שיער כתבתי על זה אפילו פוסט האם הדרך לאהבה עצמית עוברת דרך בית השחי? בהתחלה לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי ללכת עם גופיות וכשהלכתי הקול הפנימי שלי לא הפסיק לעבוד "זה נראה נורא אני מגעילה אנשים מה הם בטח חושבים עלי" היה בי פחד פיזי מטורף לעשות את זה פשוט […]
האם הדרך לאהבה עצמית ללא תנאי עוברת דרך בית השחי או הפוסט שהכי חששתי לכתוב עד כה
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם." משנה אבות ה טז' אז אני דוחה את הכתיבה של הפוסט הזה כבר יותר מדי זמן כל פעם יש לי משהו יותר חשוב להגיד משהו אחר שצץ ועולה בסדר העדיפויות. הרי הכי קשה זה לכתוב את מה שבאמת מפריע לך […]
ארבעה דברים שילדה מתבגרת צריכה להסתיר ואיך זה ישפיע על חיי המין שלה
1. מחזור- אני זוכרת את היום שבו קיבלתי מחזור בפעם הראשונה. הייתי מאלה שקיבלו מאוחר. כולן מסביבי כבר קיבלו ורק אני לא, או כך לפחות זה הרגיש. אז כשנכנסתי לשירותים וגיליתי דם, בנוסף לתחושת ההלם הראשונית, הייתה גם הקלה ושמחה גדולה. ההורים שלי לא היו בבית, אז הלכתי לבד לסופרמרקט ואני זוכרת את תחושת המבוכה מהקופאית […]
לעשות קרחת- הדבר הכי אמיץ שעשיתי
אי שם ב2008 בעודי מטיילת בדרום אמריקה, בעיירה נידחת בפרו עשיתי קרחת. גילחתי את הראש לגמרי, סכין מספר אחד, איזו תחושה מדהימה! רוב חיי היה לי שיער ארוך, לא הייתי מסוגלת לדמיין את עצמי בלעדיו. אפילו פחדתי בתור נערה מסרטן בעיקר בגלל הקרחת וכי חשבתי שאני אהיה מכוערת כל כך שזה יהיה נוראי. ואז ביום אחד בינואר […]
פוסט חנוכה לא חגיגי: המאבק שלי בין החושך לאור
אותגרתי לא מזמן באתגר התודות (להודות ל3 אנשים במשך 7 ימים בסטטוס בפייסבוק). אני מתה על זה. אני נושמת הוקרת תודה באופן יומיומי, תודה לאלה יש לי הרבה על מה להודות וכיף לי גם לשתף את זה. אבל מהיום הראשון יש משהו שאני שומרת בבטן. יש תודה צינית שחונקת לי את הגרון והשבוע לצערי נוספה […]
להרגיש מכוערת
להרגיש מכוערת ככה הרגשתי רוב חיי הבוגרים. ביסודי הייתי ילדה לא מקובלת שזה אוטומטית נותן תחושה פגומה אחרי זה כשעברתי בית ספר הייתי מאוד אהובה אבל בגיל 13 חבורה של ערסים בנסיעת אוטובוס הביתה התחילה לצחוק עלי 'מכוערת, קונפה' ושאר פנינים נכנסו חזק לתודעה משום מה, הדברים הרעים שאנשים אומרים נחקקים עמוק יותר מהדברים הטובים. […]