מיואשת ולא יודעת למי להצביע? זה נכתב עבורך

להצביע שוב

הייתה שנה מזעזעת בהרבה מובנים, אבל ההיבט הכי בולט היה חוסר האמון בנבחרי הציבור שלנו. אנחנו כבר תקופה ארוכה ברפובליקת בננות והרבה ממי שבחרנו פעלו בניגוד להבטחות שלהם ועכשיו ההצבעה מרגישה כמו פארסה ואני רואה יותר ויותר קולות שמודים שאין בכוונתם להצביע הפעם.

אתן צודקות ואתם צודקים!

גם בי יש תחושת מיאוס קשה והרגשת יאוש שמאיימת להכריע.

חשוב שנכיר בתחושות האלה, שנרשה לעצמנו רגע לשהות בתוך הכאב והפחד והאכזבה האלה.

לא נצמצם או נקטין מעוצמתם.

אחרי שהסכמנו לשהות שם, חשוב לא להתבוסס בזה.

בואו נסתכל קדימה, איך אפשר בכל זאת לקבל החלטה במציאות הקיימת וכן לבחור במה שהכי משקף את הערכים שלנו גם בדיבורים וגם במעשים?

הכנתי מדריך מקוצר למיואשות ולמיואשים. אני אציג בפניכם 3 יוזמות חשובות בתקווה שהן ידייקו ויעשו סדר, אני אשתף למי אני מצביעה, אפרט על השיקולים לגבי הצבעה אסטרטגית ולבסוף אשתף למי הייתי שוקלת להצביע אם הייתי מהצד המרכז-ימין של המפה ולמה.

מחכה לקרוא בתגובות מה חשבתן והאם זה היה מידע שימושי.

1. חוזה המדינה - תוצרי המחאה החברתית

הייתה מחאה נרחבת במדינה בשנה האחרונה, ארגונים שונים מטעם המחאה חברו יחד לניסוח מסמך התחייבות שנקרא חוזה המדינה. הם עשו עבודה מקיפה ממש והצליחו לזקק את הדרישות העיקריות והמהותיות –

  1. חיזוק הדמוקרטיה
    1. חקיקה של הגבלת 2 קדנציות לראשות הממשלה ורשויות מקומיות
    2. הקמת וועדה מיידית לחיזוק הדמוקרטיה בישראל
    3. הקמת ועדת חקירה בנושא הצוללות
  2. קידום סל קיום בכבוד
    1. חקיקה מיידית של סל קיום בכבוד (ניסוח מה הסכום המינימלי הנדרש לקיום בכבוד בהתבסס על פי מדיניות ה OECD ותקצוב של זה)
    2. הקמת ועדה לחיזוק מדיניות הרווחה בישראל
    3. הקמת הרשות למיגור האלימות בישראל
    4. קביעת מדיניות ממשלתית מחייבת לשמירה על הסביבה ומשאבי הטבע לדורות הבאים
  3. טיפול בנזקי משבר הקורונה
    1. חקיקה – תכנית לאומית לשיקום נזקי הקורונה
    2. שקיפות מלאה והסרת החיסיון על כל דיוני הממשלה העוסקים בקורונה ובמשבר הכלכלי

בראש ובראשונה אני ממליצה להצביע אך ורק למפלגות שחתמו על המסמך הזה והתחייבו לפעול בעניינים האלה. המפלגות החתומות – העבודה, מרצ, יש עתיד, ישראל ביתנו, הכלכלית.

אתם רוצים להצביע למפלגה שלא חתמה על המסמך הזה? עדיין אפשר להפעיל לחץ כדי לגרום להם לחתום דרך הקישור הזה ובמידה והם לא חותמים זה אומר דרשני.

2. החיבור למשבר האקלים ולסביבה

יש יוזמה שנקראת לבחור ירוק ששמה בראש מעייניה להפעיל לחץ על נבחרי הציבור לגבש מדיניות אקלים ולפעול באופן מיידי לחקיקה ויישום המדיניות. היא דירגה את המחוייבות של המפלגות השונות לעשייה בתחום, שם ניתן לראות שמובילות מפלגת מרצ, יש עתיד והכלכלית.

3. פתק שסופר נשים

לצערי השנה האלימות כלפי נשים לא פחתה, חוסר השיוויון התעסוקתי לא הצטמצם אלא להפך. אני לא אשכח את הרגע שהבנתי שקבינט הקורונה היה גברי לחלוטין. לא מדובר במבצע צבאי (שגם שם אינשאללה יהיו יותר נשים), מדובר במשבר אזרחי-בריאותי, מה התירוץ שבגללו לא היו נשים? כל כך הורגש השרירותיות שבה הוחלט לבטל את המסגרות החינוכיות, הדרך שבה הכל קרה, ברגע האחרון, בלי הסברים, בלי הסתכלות רחבה והוליסטית.

הנושא של נשים בקבלת החלטות, של אלימות במשפחה, של חוסר שיוויון תעסוקתי הוא לא נושא נישתי וזניח. הוא המהות. הוא משפיע על החיים שלנו בכל ההיבטים ואנחנו חייבות לפעול כדי ליצור שינוי.

עמותת SHEvyon התחילה את קמפיין הפתק שנשים, שמפרט דרישות בסיס למען שיוויון מגדרי בישראל.

בהיבט של ייצוג נשים, אין ספק שמפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי מובילה בתור המפלגה היחידה שבראשה עומדת אישה. גם בעבודה וגם במרצ העשירייה הפותחת היא 50-50 ביחס של גברים ונשים.

יש גם מפלגות שיש להן התייחסות לנושא של אלימות מגדרית וקידום נשים באג’נדה שלהם. כשתשקלו במי לבחור, שווה לקרוא ולבדוק.

למי אני מצביעה?

אני מודה מראש שאני מגיעה עם השקפה ליברלית, סוציאליסטית, פמיניסטית עם דאגה עמוקה למצב הסביבה והאקלים. אני מגיעה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, הייתי רוצה לראות פה חברת מופת שיש בה שיוויון אזרחי, צדק חברתי, דאגה לחלשים, ראייה מתקדמת שכוללת את בעלי החיים, את הסביבה ואת ההשפעה של כל החלטה שניקח על הדורות הבאים. הייתי רוצה לראות כאן מנהיגות שלא מתהדרת במצג שווא של יודעי כל, אלא שואלת את הציבור, משתפת את הציבור בקבלת ההחלטות, עובדת עבור הציבור וסופרת אותו.

אני הולכת להצביע למרב מיכאלי ומפלגת העבודה. אני עוקבת אחרי מרב כבר הרבה שנים, היא לא מושלמת, אבל היא גם לא מתיימרת להיות מושלמת. ממש ממש אכפת לה והיא פועלת לפי צו מצפונה. אני זוכרת שקראתי ריאיון על המהפכה שחוק שהיא קידמה עשה בסכסוכי גירושין. החוק חייב את הפונים לבית המשפט לפנות לגישור קודם ובכך ירדו ב50% מספר התביעות. המשמעות של זה היא עמוקה ונוגעת ישירות לחייהם של מאות אלפי בני אדם, הורים וילדות וילדים. חצי ממקרי הגירושין שהיו הופכים לזירת התגוששות בבית המשפט נפתרים בהסכמה בתהליך גישור כיום, זה מהפכני ומדהים.

כנסו להתרשם מהפעילות הפרלמנטרית שלה, מספר הצעות החוק שהגישה, התיקונים לחוקים לעצמאים, לאחרונה תיקון שהעבירה סייעה לנשים שילדו תוך כדי הקורונה ועוד ועוד. היא אישה שעושה.

אני מאוד מעריכה את המהפכה שעשתה במפלגת העבודה המאובקת, שפתחה את השערים ואיפשרה לעוד אנשים להתפקד למפלגה ולהציע עצמם כמועמדים למפלגה. הנבחרת שהתגבשה בעשירייה הראשונה מרשימה ומגיעה עם רקורד של עשייה לטובת הציבור.

זו הבחירה שלי.

בואו נדבר רגע על הצבעה אסטרטגית

יש שתי מפלגות שנמצאות בסכנת היעלמות (די בצדק יש לציין) – מרצ וכחול לבן.

מצד אחד, אולי הגיע הזמן? מי שעומדים בראש המפלגה לא השכילו להבין שכדאי מאוד להתאחד / לפרוש, אם מטעמי אגו או יוהרה, זה באמת לא משנה. מהצד השני, אם אחת המפלגות האלה לא תעבור את אחוז החסימה הסיכון הוא גדול. חוקים אנטי דמוקרטיים, המשך ההסתרה והשחיתות. מדאיג מאוד. לכן גם ההימור שלהם על החיים שלנו כל כך מרגיז.

יש את המפלגה הכלכלית שבעיני היא גם תוצר של אגו שלא בשליטה – אין לנו קולות מיותרים בשביל זה… עשרות אלפי קולות שילכו לאבדון. אני ממש נגד הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. שיעשו עבודה טובה יותר, יאגדו כוחות, עד שיגיעו למסה קריטית ויתמודדו בבחירות הבאות.

מבחינה אסטרטגית, הצבעה למרצ או כחול לבן היא לגמרי הגיונית וחשובה. אני תמיד מעדיפה להצביע למי שאני באמת רוצה לראות בכנסת ולמי שאני חושבת שראוי, אבל מין הראוי להכיר גם את השיקולים האלה.

רציתי להתייחס גם למי שנמצאת מהצד הימני של המפה הפוליטית אבל כן פועלת כדי להחליף את נתניהו.

האופציות המומלצות למצביעות המרכז-ימין לדעתי

יש שלוש מפלגות מרכז-ימין שאני מעריכה מסיבות שונות-

אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו עמדו בפני המון לחצים ולא התקפלו. אני מעריכה את זה מאוד. הביקורת שלהם היא עקבית. הם הוכיחו שהם לא רודפי תיקים ושהם באמת יפעלו בהתאם לאינטרס הציבורי כדי להחליף את נתניהו ולייצר ממשלה ליברלית שפועלת לטובת הציבור שלהם. אלי אבידר ספציפית התבטא בצורה הכי חריפה נגד תקנות דרקוניות שחוקקו בתקופת הקורונה ועל כך אני בטוחה שהם יזכו להרבה קולות חדשים בבחירות הקרובות. מבחינה מגדרית הם ממש מאעפנים, עם 3 נשים בעשירייה הראשונה, כששתיים מהן מספר 9-10. אבל הם המפלגה הימנית היחידה שחתמה על האמנה של חוזה המדינה ועל כך שאפו.

או תקווה חדשה של גדעון סער, בעיקר בשל מספר 2 שלו- ד”ר יפעת שאשא ביטון שהוכיחה במהלך השנה הזאת שהיא נלחמת למען הציבור ופועלת כדי לנסות לעשות סדר בהחלטות סביב משבר הקורונה. אני מאמינה לה. אני אוהבת את העשייה הציבורית שלה ואת הנכונות שלה לומר את דעתה גם כשהיא לא פופולרית. הם לא חתמו על חוזה המדינה ובסוף הם מביאים אג’נדה שמרנית-ימנית.

יש עתיד בראשות יאיר לפיד היא מפלגה שיש לה את האג’נדה הנכונה, היא חתומה ופועלת בתחומים שמניתי ולכן אני גם מעריכה אותה. אני פחות אוהבת את מערכת ההפעלה שלה. אני לא אוהבת את זה שהיא לא דמוקרטית והוציאה משורותיה ח”כיות טובות כמו עליזה לביא או ההשתקה שהייתה בזמנו לעדי קול. לפיד הוכיח שהוא אופוזיציה ולא ישב עם נתניהו והוא שועל קרבות ותיק בשדה הפוליטי ועל כן כולי תקווה שהוא יהיה ראש הממשלה הבא שלנו ויצליח ליצור קואליציה רחבה. הוא אופציה טובה למי שמתחברת לדרך הניהול הזאת ורוצה לחזק את המפלגה השנייה בגודלה.

מקווה שעשיתי קצת סדר, אני ממש אשמח לשמוע מה אתן מצביעות ולמה, בטוחה שנוכל ללמוד הרבה אחת מהשנייה וכמה חשוב שנדבר על זה והכי הכי חשוב – נלך להצביע!

בהצלחה לנו

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *