קראתי את הטקסט הזה וביקשתי רשות מאנונימית לפרסם אותו כי זו בעיה שקופה. טאבו. לא מדובר. קנאה בין נשים בתוך המשפחה. כשאמא מקנאה בבנות שלה.
הכל התחיל לגמרי במקרה. אני מורת דרך במקצועי ונקבע לי מסלול שלא הדרכתי בו כמה שנים ורציתי לוודא שאני יודעת את הדרך. כך יצא שהייתי
השעה עוד מעט אחת בלילה ואני אחרי בינג' של 3 פרקים מהסדרה ההו כה משובחת 'גרייס ופרנקי'. אני אוטוטו מסיימת את הסדרה, אבל רגע לפני
יש לי גישה מורכבת למחמאות שקשורות למראה שלי. זה הופך ליותר מורכב כשהמחמאות מגיעות מגברים. משהו בזה מעורר בי אי נוחות. בקבוצה סגורה נתקלתי בפוסט
אני שמנה ואני סבבה עם זה הסתכלתי על עצמי בכמה תמונות השבוע וראיתי שאני שמנה. יש יותר שמנות ממני. יש יותר רזות ממני. אבל בהגדרה
לפני יומיים עמדתי על הבמה יחד עם עוד נשים מעוררות השראה שמשנות מציאות, מול 400 נשים מדהימות לא פחות. חנאן ואני הרצנו על כוחה של
לקח לי 31 שנה להבין כמה אהבו אותי. הייתי עיוורת לזה. הייתה לי חברה שאמרה תמיד שבי מתאהבים. ואני נשבעת לכן, בכל היקר לי. שחשבתי
יש שיח כל כך טהרני וצדקני בעניינים האלה, מבלי להכיר בכך שכולנו בעצם חוטאות בזה כל הזמן. ושאם לא נכיר בזה, זה רק יחמיר. אלה
התחלתי את #אתגר_אהבה_עצמית31 לכבוד יום ההולדת שלי בשבוע שעבר. הרעיון הוא 31 ימים של התעסקות באהבה עצמית, כדי לסגל הרגלים חדשים ובריאים ושנה החדשה. ומדהים איך הדברים
את בת שלוש היום קמת בבוקר שמחה לגלות ממתקים שאבא קנה לך ליד המיטה לגן הגעת בשמחה וישר רצת לשחק עם חברים את רצה כמעט
© כל הזכויות שמורות לאישווה
