פוסט חשוב שתורגם מאנגלית על ידי שלהב מאיו, מאת אנונימית: "זאת האמת: החבר שלי לשעבר התעלל בי. היחס שלו אלי היה גרוע יותר ממה שכל מי שלא נכח שם אי פעם ידע. חלק מכן אולי יאמינו לי אם אספר. אבל שמעתי שוב ושוב את הסיבות הנפוצות לפקפק בקורבנות -- ואני הפסקתי לספור כמה מהן תקפות
אל תטעו, הרעיון של לק שיכול להציל נשים מסם האונס זה רעיון גאוני. מבריק. לערבב עם הציפורן את המשקה ובמידה ומישהו מהל את המשקה בסם, הלק ישנה צבע. בשורה טובה לנשים. אבל כשנתקלתי בתמונה הזאת ברחבי הרשת (זה לא איזה סקופ חדש, זה מ2014) הבטן שלי התהפכה. ארבעה גברים, מחייכים ישר למצלמה, בפוזיציה של שחקני כדורגל. אני יודעת
נכתב בפברואר 2013, בהשראת ה VDAY, יום הווגינה=פות שיזמה איב אנסלר מחברת המחזה מונולוגים מהווגינה. ה VDAY חל ביום האהבה (14/2) וקורא לנשים וגברים לצאת לרחובות כדי להפסיק אלימות נגד נשים. בזמנו הייתי חלק מצוות ההפקה בארץ. היו אירועים מדהימים בכל רחבי הארץ והאירוע המרכזי התקיים ברחבת הסינמטק והיה מרגש ממש! העצוב הוא שכל מה שכתבתי אז, תקף עד עכשיו.
כולה קופסת מעמולים סך הכל עוגיות אבל עבור ר' קופסת העוגיות הזאת מסמלת חופש, עצמאות והתחלה חדשה היום לראשונה היא מכרה עוגיות שהכינה- לפרנסתה. ר' יצאה מזוגיות שבה לא היה לה גישה לכסף היא לא יכלה לצאת מהבית בלי רשות מה שהיא רצתה בכלל לא נלקח בחשבון. עשרים שנה וארבעה ילדים אחר כך היא
כתיבה: גרטשן קלי, תרגום ועריכה: שני שטלריד יש את הדבר הזה שקורה בכל פעם שאני מדברת על ענייני נשים. בכל פעם שאני כותבת על נושאים של נשים, אני מקבלת אותה תגובה: אין לך משהו חשוב יותר להתעסק בו? את לא רגישה מדי? וכל פעם אני נעשית מתוסכלת ולא מבינה למה. למה אני מקבלת תגובות כאלה.
התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק. למרות ששעת לילה מאוחרת ולמרות שיש לי אלף דברים אחרים לעשות, הייתי חייבת לתרגם את זה. עדות בגוף ראשון של אישה שהיא תוצר של גילוי עריות- סבא שלה הוא גם אבא שלה. היא עצמה סבלה מהתעללות מינית כילדה ועדיין במילים שלה תגלו אישה חזקה בטירוף, שהתגברה על התופת ושברה מעגל
*טריגר תקיפה מינית בילדות והפלה- נכתב ב2012 "אחרי הרבה התלבטויות, מחשבות ומחשבות שניות ושלישיות, החלטתי לפרסם את זה כי אם לא אני אז מי ואם לא עכשיו אז מתי? אני מרגישה שהרבה פעמים לאנשים יש תפיסה מאוד מסוימת עלי, על מי שאני. אוסף של תכונות- שמחה, נחמדה, חיובית, אופטימית אולי אפילו יפת נפש. אחרי תקופה
ב-14/2/15 ארגנתי את אירוע מיליארד נשים מתעוררות (VDAY) בסינקופה בר בחיפה. מדובר בהתארגנות גלובלית, אותה התחילה איב אנסלר (מחברת המונולוגים מהואגינה), במטרה להוציא מיליארד נשים וגברים מהבית כדי לנקוט עמדה נגד אלימות כלפי נשים. בהנחה שיש מיליארד נשים שנפגעות מאלימות ברחבי העולם (אחת משלוש לפי הסטטיסטיקה), להביא אותה כמות של א-נשים לנקוט עמדה יכול להביא לנקודת המפנה
אנחנו כבר קהות לזה אלימות כלפי נשים היא כל כך שגרתית שהיא מדווחת כדרך אגב דרך אגב עוד אישה נרצחה אחת מתוך 138 נשים שנרצחו בעשור האחרון המשפחה ניסתה להשכין שלום בית כנראה שבענייני משפחה יש משא ומתן עם טרוריסטים גבר מואשם בעבירות מין כלפי קטינים גבר יוכל להתחתן עם אישה נוספת כי אשתו חולת נפש
אותגרתי לא מזמן באתגר התודות (להודות ל3 אנשים במשך 7 ימים בסטטוס בפייסבוק). אני מתה על זה. אני נושמת הוקרת תודה באופן יומיומי, תודה לאלה יש לי הרבה על מה להודות וכיף לי גם לשתף את זה. אבל מהיום הראשון יש משהו שאני שומרת בבטן. יש תודה צינית שחונקת לי את הגרון והשבוע לצערי נוספה
