פוסט שתורגם על ידי יעל זליגמן המדהימה- תזכורת חשובה לכולנו הורים, בנות ובנים: "שלא תעזו ללמד את בתי לפחד מהיער ככה יצרתם את הפחד מפני החיפוש הפנימי לעולם לא ארצה שבתי תגביל את הדרך שלה רק למחוזות פתוחים, מוארים; רק למקומות שבהם קל לגעת ולראות. כי למדתי שלפעמים האמת באשר למי שאנחנו, שוכנת בין הצללים והמקומות

אם בשיגרה בת השנתיים ושמונה שלי רואה אולי פעם ביום כמה דקות של סרטונים ביוטיוב, בואו נגיד שקייטנת אימא התפשרה על הרבה יותר מזה. אבל אם כבר אני צריכה לצפות בזה, רציתי לראות שוב קלאסיקות מהילדות שלי. אני לעומתה, הייתי ילדת מסך קלאסית. מבוקר עד ערב, ככה למדתי את האנגלית שלי וכנראה עוד דברים בעולם,

השנה הזאת טסה. השנה הראשונה שבה אשכרה תחזקתי בלוג זה העסיק אותי, שימח אותי, תיסכל אותי, מילא אותי וחוזר חלילה תודה לאישווה שמדרבנת אותי לכתוב ולהיות אישה שווה כידוע זה לא תמיד קל אבל זה תמיד שווה את זה :) והנה הם... הפוסטים הנצפים של אישווה לשנת 2015: ילדה הכתה ילד בבית ספר, אימא שלה

לא צריך לדעת לספור כדי להיות הורה, האמת שהמספרים הרבה פעמים מכשילים אותך... גילוי נאות לכל מי שלא מכיר/ה אותי, אני ומספרים לא משתלבים. אני מורת דרך ולא משנה כמה אני מנסה, אני לא זוכרת כמה קבוצות הדרכתי, מה העומק של ים המלח, או הגובה של מצדה, או השנה שבה הצלבנים כבשו את האזור. זה

לפני שנהייתי אימא הייתה לי שיחה מעניינת עם בן דוד שלי ואשתו דברנו על מה ההורות עושה לזהות והם סיפרו לי שהם קראו על כך שהורות זה סוג של שואה לזהות. במשמעות של חורבן מוחלט של מה שהיה ובנייה מחודשת. כשהם דיברו על זה אז, לא ממש הבנתי. דריה נכנסה לחיי בלידה מדהימה, קשה, כואבת

את נגה הכרתי יחד עם אסנת בשבת מדהימה ומעוררת השראה בדרום לפני שנים רבות. נגה היא מסוג הנשים האלה, שנכנסות לחדר וזה כאילו מישהו הגביר את האור. היא תמיד לבושה צבעוני ויש לה חיוך שמצליח למוסס כל מחסום או התנגדות. היא גם במקרה אישה חריפה ואינטילגנטית, יצירתית בטירוף ומצליחה לשלב את היותה גיקית מחשבים, שחקנית פלייבק ססגונית

ההורים שלי מעולם לא רבו לידי אני לא אומרת את זה כאיזו אידאה אלא כציון עובדה. גם את הפעמים שהם התווכחו אני יכולה לספור על יד אחת. גדלתי בבית שאין דבר כזה לקלל או להעליב או לפגוע זה פשוט לא קיים אם קראתי לאח שלי מניאק אבא שלי היה נוזף בי ושולח אותי לצחצח שיניים.

קבלת שבת בפסטיבל שיווה. צילום- עמרי רווח המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים. יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו מפרסמות על אנסים וסוטים, על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך משכנעות את המשוכנעות משוכנעות שאנחנו משכנעות אבל הם לא מבינים

קראתי את זה באנגלית והייתי חייבת לתרגם את זה- דוגמה לאישה שווה שמחנכת את הילדה שלה להיות אישה שווה גם, כל כך חשוב שהורים וילדות-ים יקראו את זה ויזכרו- זה שהן ילדות לא אומר שמותר לזלזל בזכויות שלהן למרחב בטוח! ולסיפור: "אני אחות חדר מיון. אנחנו לא מורשות להסתובב עם פלאפונים עלינו, הם שמורים בלוקרים. קראו

בתור אישה שהייתה המון מחוץ לבית כמורת דרך, את תקופת הקיץ העברתי בעיקר בבתי מלון עם תיירים חמודים, נהגי אוטובוס ומלא שמש. לראשונה נחשפתי לאפליה כלפי נשים בשוק העבודה עם האימהות, בדרך מקרית לחלוטין הגעתי לעבודה מדהימה במשרה מלאה מהבית. כל כך הזדהיתי עם המאמר של קתרין זלסקי שהייתי חייבת לתרגם את זה עבורכן: העתיד