אני לא אשכח את הסרט 'אור' בחיים. אחד הסרטים הכי קשים שראיתי בחיי. סרט על חייה של אישה בזנות וביתה. סרט שהוא אומנות בועטת לבטן ובלי פשרות. סרט שאחרי שתסיימי לצפות בו יהיה לך בחילה וגוש דמעות בגרון על כך שזו המציאות וזו המציאות (זה בבימויה של קרן ידעיה המוכשרת ומשחק של אלקבץ ודאנה איבגי).

עליתי על המשקל. (לא ברור למה...) זה קרה בשבוע שעבר הייתי בחדר של חברה וקלטתי את המשקל בחדר שלה. אני לא נשקלת. אף פעם. אין לנו משקל בבית. אבל הסקרנות גברה עלי. אז עליתי על המשקל ואכן, עליתי במשקל! אני תמיד מתנדנדת 5 קילו +- תלוי בתקופה אבל הפעם זה ++ הרגשתי קצת שהמכנסיים לוחצים

נגה עמית היא חברה טובה, היא אחת הנשים הכי חזקות, חכמות, יצירתיות וחיוביות שאני מכירה. טקסט זה לא מייצג אותה. אבל משהו בו לגמרי מייצג את היכולת של כולנו לשנוא וגם לאהוב, להעריך ולהוקיר כל אדם והמתנות שלו לעולם. יש כאן אמנם השתפכות של שנאה, אבל מבחינתי היא משקפת יותר מכל, אהבה עצומה לעולם והקו הדק

כולנו הוצפנו מהתמונות של הילדים המתוקים המחופשים למגוון תחפושות (הרוב אלזה וספיידרמן אבל ניחא). בת השנתיים שלי היום הייתה ב3 תחפושות שונות, בהתחלה שמנו את תחפושת הליצן שסבתא קנתה לה, אבל אז היא התעקשה שהיא לא רוצה. אז הורדנו והיא רצתה איזו שמיכי ובובה ואבא שלה אילתר לה מנשא לבובה ועם זה היא התהלכה לרכב לגן.

יש לי ילדה בת שנתיים ושלושה חודשים שהיא יצור פלאי, שילוב של נינג'ה חסרת פחד עם נסיכה פאשניסטה עקשנית היא אוהבת את כל מה שאני לא. ורוד ונצנצים, נעלי עקב (תודה לסבתא שהביאה לה), מלמלה, גרביונים, שרשראות, ושאר אקססוריז. היא משלבת את זה באהבה לטרקטורים ובכלל לספורט מוטורי (הסרטון האהוב עליה ביוטיוב זה ג'יפ שהופך

כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם שמעתי את המשפט הזה בהודו. בבית יתומים שהקימה אישה ברישיקש. מדי ערב לפני השינה הילדות והילדים מתכנסים יחד, במעגל, בכל הגילאים לשיר שירי אחווה ואהבה. המשפט הזה בשיר נחקק לי "כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם". בתוך כל הדרמה האנושית האישית של כל אחת ואחד מאתנו, יש את הטבע. ולא

תראו את הסרט 'סופרג'יסטיות' על המאבק לזכות ההצבעה לנשים בבריטניה בתחילת המאה ה20. לא יאומן מה נשים עברו אז, כמה סבל והקרבה היה כרוך במאבק להשגת זכות אלמנטרית כמו הצבעה. מה שלא פחות מדהים הוא עד כמה הנשים האלה נשכחו. שמותיהן לא זכורים כמו מרטין לותר קינג או נלסון מנדלה. אולי כי לנשים יש נטייה

יש כל כך הרבה נשים שוות בעולם הזה שעובדות קשה שעושות מלא טוב שעושות חסד לאחרים, למשפחה שלהם אימהות שעבודתן שקופה לגמרי ברגיל עובדות סוציאליות, רופאות, אקטיביסטיות, מורות, אחיות, עורכות דין, מטפלות אלטרנטיביות, מדעניות, לא משנה מה הן נשים שעושות מעל ומעבר בכל מה שלא יעשו. תמיד חלמתי לעשות משהו שיגרום לא/נשים לפרגן לנשים הללו,

נתקלתי ברעיון של יוזמת 'דבר אלינו' בכמה קבוצות פייסבוק שאני חברה בהן וחשבתי שזה מבריק! זה הרי לא ביג דיל, כולה יום אחד בשנה שכולנו, בחיי היומיום שלנו, ברדיו, באוניברסיטה, בבית הספר, בטלוויזיה, בפייסבוק נדבר בלשון נקבה. זה אקטיביזם וירטואלי במיטבו בעיני. כי מהפעולה הקטנה הזאת יכולה להתפתח מודעות לצורה שבה נשים חיות את חייהן 365

חן טל היא אישה מהממת. היא אחת הנשים הכי פרובוקטיביות במדינה וברשתות החברתיות. היא מעלה תמונות שלה בעירום חלקי/מלא, בתנוחות שונות, נועזות מאוד, מה שהפך אותה גם לאושיית רשת עם עשרות אלפי עוקבים. מתוקף כך היא מקבלת עשרות פניות מזעזעות מגברים. תמונות של איברי מין, דיבור מזלזל ומלוכלך. האמונה הרווחת זה שאם אישה מצטלמת/מתלבשת בצורה מסוימת