גיל 30, שנת הסרטים הגדולה מחר אני אחגוג 31 חורפים על פני האדמה הזאת זמן טוב לסכם את השנה. גיל 30 עבורי היה גיל הסרטים. אכלתי מלא סרטים השנה. סרטים על הזוגיות, סרטים על עבודה, סרטים על חברות, סרטים על העשייה החברתית, סרטים עם עצמי, עם הגוף שלי, סרטים ש99% מהם התרחשו לגמרי בתוך הראש שלי, שלא
מזה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט על העוולות הנוראיות שהפטריארכיה מעוללת לגברים. על דברים שמכאיבים לי בלב כשאני חושבת על החינוך שלנו לגבריות. כתבתי כמה פעמים ונתקעתי. השבוע חל יום המאבק נגד אלימות כלפי נשים וכתבתי פוסט זועם על שתיקת הגברים ועל כך שצריך לשנות את השם של היום ליום המאבק באלימות גברית. בעקבותיו חבר
כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם שמעתי את המשפט הזה בהודו. בבית יתומים שהקימה אישה ברישיקש. מדי ערב לפני השינה הילדות והילדים מתכנסים יחד, במעגל, בכל הגילאים לשיר שירי אחווה ואהבה. המשפט הזה בשיר נחקק לי "כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם". בתוך כל הדרמה האנושית האישית של כל אחת ואחד מאתנו, יש את הטבע. ולא
לפני כמה שבועות הייתי בהקרנה של הסרט "גרשו את השטן בחזרה לגיהנום" מטעם תנועת 'נשים עושות שלום'. הסרט מתאר את מאבקן הנחוש של נשות ליבריה להביא שלום לארצן. מול כנופיות ילדים-מסוממים-חמושים ושיכורי כוח, שאנסו, שחטו, בזזו, חיללו, והרסו את המדינה ואנשיה, הן התייצבו יחד, נשים נוצריות ומוסלמיות, כפריות ועירוניות, מכל המעמדות ונקטו עמדה ברורה להבאת השלום.
בתור ילדה חייתי את הניגודים, מצד אחד סבא וסבתא שלי מצד אבא טריפוליטאים דתיים כמה כיף היה להגיע אליהם לשבת ללכת לבית הכנסת להדליק נרות עם סבתא או לחכות בהתרגשות שסבא יחזור מבית הכנסת כדי שנתאסף כולנו לשולחן עד עכשיו חמימות ממלאת אותי רק מהזיכרון המתוק הזה. מהצד השני סבא וסבתא שלי מצד אימא הונגרים
בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו לרואד טריפ נשי מטורף. 4 חברות משכבר הימים ותינוקת ומילאנו רכב עד אפס מקום. https://www.youtube.com/watch?v=cGR8qC3K2Q8 אז איך היה? גדוש! לקט רגעים ותובנות שהייתי שמחה לזכור: 1. ריפוי אמיתי ממכשפה מודרנית יום
נתחיל מהסוף כולם טועים כולם צודקים ו"מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב". (שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת מופת- לשם הדיון 'התרבותי' קריאה מומלצת!) בחודש שעבר הלכתי עם הקטנה לגן ילדים ליד הבית בשעות אחר הצהריים היו שם עוד שתי אימהות עם ילדים קטנים ושני בנים בגילאי בר
