בעקבות הפוסט פורץ הדרך הזה ששותף בדף הפייסבוק של אישווה, מיי-רב חכמוף חברה ואישה שווה במיוחד שלחה לי את הטקסט הזה שכתבה. טקסט ששווה לשתף: "אף
ההורים שלי מעולם לא רבו לידי אני לא אומרת את זה כאיזו אידאה אלא כציון עובדה. גם את הפעמים שהם התווכחו אני יכולה לספור על
בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו
נתחיל מהסוף כולם טועים כולם צודקים ו"מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב". (שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת
אני משערת שכל אישה שנמצאת בזוגיות ובגיל הפוריות (ולפעמים גם גברים במצב משפחתי תואם) מכירה את זה – בכל רגע נתון שאת לא בהיריון, או
באמת, בלי צחוק. אחת הפעולות השנואות עלי בעולם זה לשאוב חלב אבל בשביל העברת המסר אני מוכנה לשאוב חלב אם טרי, איכותי ובריא. ליטר אם
קראתי את זה באנגלית והייתי חייבת לתרגם את זה- דוגמה לאישה שווה שמחנכת את הילדה שלה להיות אישה שווה גם, כל כך חשוב שהורים וילדות-ים יקראו
[wpvideo ueNAV46y] אני כותבת על הילדים של הפליטים ורועד לי כל הגוף צמרמורות צמרמורות לא מסוגלת להכיל את המוות הזה את הפעוטות האלה בני גילה
בתור אישה שהייתה המון מחוץ לבית כמורת דרך, את תקופת הקיץ העברתי בעיקר בבתי מלון עם תיירים חמודים, נהגי אוטובוס ומלא שמש. לראשונה נחשפתי לאפליה
1. את מדהימה! את בריאה, הגוף שלך בריא, התינוק-ת שלך בריא-ה תסמכי על עצמך ותסמכי על הגוף שלך. את מסוגלת. את חזקה. אם היית תקועה
© כל הזכויות שמורות לאישווה
