
פוסט שנה טובה אישווה סטייל! שנה של נשים שוות, אהבה ופרגון
את מכירה את זה שמישהו אומר לך משהו לא נעים וזה כמו חץ מורעל שפוגע לך בלב ומתפשט? והכאב מורגש פיזית הבטן מתכווצת הלב דופק

את מכירה את זה שמישהו אומר לך משהו לא נעים וזה כמו חץ מורעל שפוגע לך בלב ומתפשט? והכאב מורגש פיזית הבטן מתכווצת הלב דופק

כמה מדהים זה להסתכל אחורה על השנה ולראות שהצלחת להגשים את רוב מה שרצית ווואו, איזו שנה מטורפת הייתה! אז רגע לפני הרשימה לשנה הבאה,

התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק. למרות ששעת לילה מאוחרת ולמרות שיש לי אלף דברים אחרים לעשות, הייתי חייבת לתרגם את זה. עדות בגוף ראשון של

בעקבות הפוסט פורץ הדרך הזה ששותף בדף הפייסבוק של אישווה, מיי-רב חכמוף חברה ואישה שווה במיוחד שלחה לי את הטקסט הזה שכתבה. טקסט ששווה לשתף: “אף

בתור ילדה חייתי את הניגודים, מצד אחד סבא וסבתא שלי מצד אבא טריפוליטאים דתיים כמה כיף היה להגיע אליהם לשבת ללכת לבית הכנסת להדליק נרות

מודה ומתוודה אני לא חובבת שופינג גדולה גם קניות בסופר זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי אבל בלית ברירה יש אילוצים ומגיעים גם לשם.

בסוף שבוע נסעתי ל‘לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית‘, בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו

הקיץ החלטתי להפסיק להסיר שיער כתבתי על זה אפילו פוסט האם הדרך לאהבה עצמית עוברת דרך בית השחי? בהתחלה לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי

שלט חוצות ענק שנתקלתי בו בדרך הביתה שמפרסם חברת בירות (שאני לא אנקוב בשמה) שלט שנתקלות בו נשים וילדות גברים וילדים מסר שמגעיל עד כמה

כפי שניתן לראות מהטבלה (הלקוחה מתוך המאמר ‘ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי‘ של המכון הישראלי לדמוקרטיה), עברנו דרך ארוכה בייצוג נשים בפוליטיקה. מימי קום
© כל הזכויות שמורות לאישווה