בחירות 2015: בכל קצוות הקשת הפוליטית דיבורים לחוד ומעשים לחוד

ערבה גרזון רז

אני לא יודעת מה יקרה כאן מחרתיים

האם הבחירות

יביאו איתן את השינוי שכולנו מייחלים לו?

(מימין ומשמאל)

שינוי בו נרגיש שהנבחרים שלנו עושים למעננו

נלחמים לזכויותינו

רואים אותנו באמת.

אני גם לא יודעת מה נכון

אף אחד לא באמת יודע.

לפני כל מערכת בחירות אני מזכירה לעצמי

שאימא שלי חשבה שהלכה המדינה כשבגין נבחר

שהאחרון שיוצא מנתב"ג יכבה את האור.

והוא בפועל הרחיב את האור

הוא היה הראשון לעשות שלום עם השכנים שלנו

למסור שטחים

ללחוץ יד ולכבד את מי שבצד השני.

ראיתי ימני שכתב טוקבק שאם יהיה מהפך שה' ישמור על כולנו

ושהאחרון שיוצא מנתב"ג שיכבה את האור

והתחשק לי לחבק אותו.

כי זה מפחיד.

כי ביבי מדבר מדהים

הוא רטוריקן בחסד

הוא מדבר וגורם לך להאמין שיש מבוגר אחראי

שיש על מי לסמוך.

אבל עם מילים לא הולכים למכולת

לא מגיעים למיון ב3:00 בבוקר לקבל טיפול סוג ד' ממתמחה טרוטת עיניים

לא שולחים ילדים לכיתה עמוסה מדי, עם מורה שחוק מדי

גם לא גורמים להסרה של איום בטחוני כזה או אחר.

ובוז'י מדבר כמו ילד כאפות,

לא רק שהוא לא מדבר כמו ביבי, הוא מדבר מעצבן,

הוא ישלוט על המדינה שלנו? הוא יעשה סדר בבלאגן?

וציפי לבני שעברה מהליכוד-קדימה-התנועה בואכה העבודה/המחנה הציוני

בניחוח של אופורטוניזם פוליטי,

אבל בפועל היא דבקה במשימה שלה- לקדם הסדר מדיני

ליצור דיאלוג, להתחיל לבנות את הגשר

וכשהיא מדברת, זה מרגיש שיש מבוגרת אחראית

אבל, תאמרו, בעבר היא לא הצליחה להרכיב קואליציה

חטא חמור

אז מה? מטעויות לומדים והפעם לבני והרצוג למודי הניסיון יכולים להצליח.

מבוגרים בדיוק כמו ילדים צריכים תחושה של בטחון. העבודה היא מפלגה יציבה, שעברה הרבה טלטלות ושרדה, שיש לה נבחרת אולסטאר ביצועיסטית ורצינית שלא תתן להרצוג – לבני לסטות יותר מדי מהדרך. אני גם יודעת שראש ממשלה מקבל החלטות לפי שיקולים רחבים במצב חירום בטחוני, בהתאם לדעת יועצים ומומחים ויש על מי לסמוך.

בדיון פוליטי עם חברה בפייסבוק כתבתי לה שביבי יפסיד בבחירות האלה בגלל חטא הגאווה. בגלל שכשכל המפלגות פרסמו מצעים והצהירו הצהרות על תוכניות לשיפור ושיקום, הוא עשה עוד סרטון שלו כבייביסיטר, או עם מעצב בבית ראש הממשלה. כי הוא כל הזמן ניסה להטות את השיח לעוד מילים ריקות על דברים חסרי ערך. כי הוא אפילו לא ניסח מצע, לא הבטיח שום דבר. בשבוע האחרון הוא מתחיל.

אני מעריכה ומכבדת את החברים שלי מהצד הימני של המפה, אני לא חושבת שאני יותר טובה, חכמה או מבינה מהם. אני באמת חושבת שהשקפת העולם שלנו היא שונה, אני מנסה מאוד להבין את נקודת המוצא שלהם. חברה אמרה לי פעם בדיון שאימא שלה היא ימנית שיכולה לכתוב בפייסבוק דברים מזעזעים (שנאת ערבים וכו'), אבל כשהייתה אזעקה שהגיעה למרכז במבצע בקיץ והיו פועלי בניין ערבים בבניין ליד, היא קראה להם והזמינה אותם להיכנס לממ"ד.

וזאת, השורה התחתונה שלי: אנחנו כולנו לפעמים מדברים גבוה והשאלה היא מה קורה בתכלס, ביום יום. ביבי מדבר גבוה כבר הרבה זמן ובתכלס לא ראינו הרבה. שווה לנסות משהו אחר, לא לתת לפחד לנהל אותנו. ולחברים שלי מכל קצוות הקשת הפוליטית- לא משנה מה יהיו התוצאות עוד יומיים- מה שחשוב זה מה שאנחנו עושים למען עולם טוב יותר מדי יום (להצביע זה המינימום) ואנחנו חייבים ליצור שיח שמכבד את כל האנשים גם כשממש אבל ממש לא מסכימים עם הדעות שלהם.

באמת שלא משנה למי תצביעו- אבל, תצביעו ותאמינו שמגיע לנו יותר טוב!

מה דעתך?

מוזמנת להגיב כאן

About ערבה גרזון רז information

פוסטים שעשויים לעניין אותך

השאירי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0

סל קניות