נכתב בפברואר 2013, בהשראת ה VDAY, יום הווגינה=פות שיזמה איב אנסלר מחברת המחזה מונולוגים מהווגינה. ה VDAY חל ביום האהבה (14/2) וקורא לנשים וגברים לצאת לרחובות כדי להפסיק אלימות נגד נשים. בזמנו הייתי חלק מצוות ההפקה בארץ. היו אירועים מדהימים בכל רחבי הארץ והאירוע המרכזי התקיים ברחבת הסינמטק והיה מרגש ממש! העצוב הוא שכל מה שכתבתי אז, תקף עד עכשיו.

“כל יום אני נחשפת לעוד חברות שעברו דברים נוראיים.
החל מהתעללות, מערכות יחסים אלימות ואונס ועד ‘רק’ שליחת ידיים, חשיפת איברים, הטרדות באינטרנט או הצקות מילוליות או איומים מיניים. זה לא משהו שקורה להן, זה משהו שקורה לנו, על בסיס כמעט יומיומי עד כדי כך שאנחנו אפילו לא ערות לזה, לא מבינות עד כמה זה משחק תפקיד בחיים שלנו.

המשותף לכל מי שדיברתי איתה זו השתיקה והשיתוק. ההרגשה המשתקת הזאת שאולי זו אשמתי, אולי הגיע לי, אולי שידרתי משהו, אולי לבשתי משהו והתחושה הזאת שכשזה קורה, משהו גורם אצלנו לפריז, לעצירה, אנחנו קופאות למול הכוח הזה שלהם, למול האלימות הזאת שלהם, לא יכולות לזה.

לא רוצות לפגוע, לא רוצות לדבר, לא רוצות לעשות צרות או רעש. אנחנו רק רוצות לשכוח, שזה יחלוף, אולי להדחיק, הכול בסדר, לא קרה כלום. גם החברה מסביבנו משדרת לנו מסרים לתת מודע של שתיקה- הכול בסדר, לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת מול כולם, חבל להדאיג את אימא, מה אבא יחשוב על זה, הכול בסדר, אני בסדר ואין מה לעשות עניין.

בשבועות האחרונים אני התעוררתי, התעוררתי לשתיקה שלי שמאפשרת לאחרות לשתוק, התעוררתי לכך שבתור ילדה שתקתי והשתיקה הזאת כרסמה לי בנפש, התעוררתי לזה שיש ילדות וילדים שנמכרים לתעשיית המין בכל דקה, תעשיית המין רק מתחזקת את הדימוי שלנו ככלי בידי גברים, התעוררתי לזה שאני לא חייבת לשתוק ושהזעקה שלי יכולה להעיר נשים וגברים אחרים.

אני אוהבת גברים, יש לי בחיים גברים מדהימים, בראשם הגבר הזה שבתמונה. כשחלמתי על האביר שלי, לא כך דמיינתי אותו. דמיינתי אותו עם שריון וחרב, בטוח ומשרה בטחון. אבל האמת היא שהתמונה הזאת מדגימה לי את הנסיך האמיתי, זה שגבר מספיק בשביל לשים חצאית ורודה ולהזדהות עם המאבק המגדרי- זה שכולא אותו בשריון ואותי כנסיכה שזקוקה להצלה.

בחודש שעבר אלון עשה איש ברזל, שחה, רכב על אופניים ורץ 113 ק”מ והסיסמה הייתה
Are you tough enough?
ואני רוצה לשאול את כל הגברים-
Are you tough enough?
כדי לשים חצאית/ אודם/ סרט לשיער (כל סממן המאופיין כנשי) בשביל הנשים שלכם, הילדות שלכם, בשביל להבטיח עולם שבו נשים לא חוששות ללכת בלילה ברחוב, לאות סולידריות שמשחררת את הנשים שלכם מעול השתיקה המייסרת הזאת. כי להתאמן ולרוץ מדי יום, לשחות ולרכב על אופניים דורש אימון ומוטיבציה. אנחנו זקוקות למוטיבציה שלכם כדי שהאלימות כלפי נשים תיפסק. וכולנו נשים וגברים חייבים להתאמן ולהפסיק לשתוק מול אלימות כלפי נשים בארץ ובעולם.

בואו לרקוד אתנו ביום האהבה הבינ”ל, 200 מדינות משתתפות והמטרה להוציא לרחוב מיליארד א/נשים כדי להגיע לנקודת האל חזור- אחריה משהו חייב להשתנות ואלימות נגד נשים בארץ וברחבי העולם חייבת להיפסק! רוצים לחגוג אהבה? אין דרך טובה מזו!

מה שכתוב בשלט:
יש לי אימא, 3 אחיות ואישה
שאני אוהב
בשבילן אני לובש חצאית וקורא
די לאלימות כלפי נשים!

ממליצה להתחבר לארגון אסל”י- ארגון סרט לבן ישראל, תנועה כלל עולמית של גברים הפועלים למיגור תופעה האלימות כלפי נשים.

מה דעתך?

מוזמנת להגיב כאן

About ערבה גרזון רז information

פוסטים שעשויים לעניין אותך

השאירי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0

סל קניות