העובדה שההורים שלי לא רבו לידי עיצבה את הצורה שבה אני מתנהלת בעולם

ערבה גרזון רז

ההורים שלי מעולם לא רבו לידי
אני לא אומרת את זה כאיזו אידאה
אלא כציון עובדה.
גם את הפעמים שהם התווכחו אני יכולה לספור על יד אחת.
גדלתי בבית שאין דבר כזה לקלל
או להעליב
או לפגוע
זה פשוט לא קיים
אם קראתי לאח שלי מניאק
אבא שלי היה נוזף בי ושולח אותי לצחצח שיניים.
וזה יצר מצב
שאני לא מבינה את זה
אני לא מבינה למה שאדם אחד יפגע באדם אחר
אני לא מבינה למה אנשים שאוהבים
מתנהגים בנבזיות אחד לשני
ולמה אנשים שלא מכירים
כל כך קלים על המקלדת
ומוציאים את כל הרוע בטוקבקים נוטפי ארס.
אני באמת לא מבינה את זה
לא כהיתממות
אלא כי אני יודעת חיים בלי זה
אני באמת יכולה להעיד על עצמי
שאני יעשה מאמצים גדולים לא לפגוע באף אחד אחר
ואם בטעות פגעתי
או שיש לי אי הסכמות עם אדם מסוים
אני אסחוב את זה איתי
זה יהיה לי התמודדות
ואני אתאמץ למזער את הפגיעה.
אני לא צדיקה או מתחסדת
אני פשוט באמת מאמינה
בלשפוט אדם לכף זכות
בואהבת לרעך כמוך
ובעיקר
בלחיות את השינוי שאני רוצה לראות בעולם
וכמה הייתי רוצה עולם אוהב יותר
עם אנשים שרואים יותר את הצד השני
גם כשהוא שונה מהם, גם כשהוא הופכי להם, גם כשהוא האויב שלהם.
יכול להיות
שעולם בו רוב האנשים לא אוהבים את עצמם
הוא עולם בו קשה לאהוב אחרים…

מה דעתך?

מוזמנת להגיב כאן

About ערבה גרזון רז information

פוסטים שעשויים לעניין אותך

תגובות (2)

  1. אילן שריף

    את כמובן צודקת בחזון ובכיוון ובדרך.
    אני רוצה להציג עוד זווית. גם אני גדלתי בבית כזה ובעיני זה לא רק חיובי. יש בזה גם בעיות. חלק מחיינו הוא לריב. להתווכח. לעמוד מול דברים ולא לזרום איתם. השאלה היא איך. חלק מחיינו זה לכעוס. השאלה היא מה אני עושה כשאני כועס. איך אני מתנהג. צריך לחנך גם ללמוד לכעוס, לריב, לקנא, לפחד. איך להתנהג מול רגשות קשים. לא סתם ללכת מסביבם ולדחוף אותם מתחת לשטיח. זה קשה.

    ובינתיים אשים כאן את תפילת ר’ אלימלך מליז’נסק שאמר בעצם דברים דומים לשלך:

    רבי אלימלך מליזנסק היה מתפלל כך:

    תשמרנו מן הפניות והגאוות, מן הכעס והקפדנות והעצבות והרכילות ושאר מידות רעות.
    ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא תעלה קנאת אדם על לבנו ולא קנאתם על אחרים.
    אדרבא, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם.
    ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ולא תעלה שום שנאה מאחד על חברו, חלילה.
    ותחזק אותנו באהבה אליך, שיהיה הכל נחת-רוח.
    אמן כן יהי רצון.

  2. מיולה

    לא בטוחה, אבל …גם לידי לא רבו, לא זוכרת שרבו, אבל כשראיתי את הכותרת של הפוסט, חשבתי שאת עמדת לכתוב על משהו דומה לזה שאני מרגישה- לא רבו לידי- לא היו כנים לידי- כשאני כועסת אני מרגישה לא לגיטימית, כל ביטוי בפומבי של רגשות שליליים נראה לי לא בסדר, ומחניקה הכל בפנים, לא מעיזה לכעוס. והרי זה אנושי…רבים ומתפייסים, אני לא מדברת על אלימות, אלא על הזכות להרגיש כעס, ולא לכעוס על עצמי על שאנושית

השאירי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0

סל קניות