האם לעקר את הכלבה? דילמות של פמיניסטית טבעונית

תמיד רציתי כלבה

מגיל מאוד צעיר

ואיכשהוא, הגורל זימן לי רק כלבים.

חמודים, מקסימים, מתוקים, אבל זכרים.

לפני חודש+ התגלגלה אלינו כלבה לאומנה.

הוטרינרית לא מצאה שבב ונאלצנו לקבל החלטה אם לעקר אותה או לא.

התלבטתי.

בתור אישה ואימא, בזהות שלי הייתי אימא הרבה לפני שהילדה שלי נולדה. זה חלק מהותי ממי שאני. הלידה, ההנקה, החוויה הכי טבעית של זה, היא חסד ואהבה וחמלה ופעולת בראשית שאני מרגישה שזכיתי לחוות. אז מי אני שאשלול את זה מחיה אחרת?

הנתונים המכאיבים וההיגיון הבריא מבהירים שזה טירוף לא לעקר/לסרס (מתוך נתונים על המתת כלבים- אתר הכנסת):

• בין 20,000-14,000 כלבים משוטטים נתפסים מדי שנה, מהם 30% מוחזרים לבעליהם, 40% נמסרים לאימוץ ישיר או באמצעות העמותות למען בעלי חיים, ו-30% מהכלבים מומתים בהיעדר פתרון מתאים
• בין 4,400-5,490 כלבים מומתים בשנה! (נתון נכון לחודש דצמבר 2013, בתנו לחיות לחיות מעריכים שממיתים כ60,000 כלבים בשנה)

גם מהניסיון האישי שלנו, ניסינו למצוא לה בית דרך הפייסבוק ולא היה מענה. אבל זה עדיין לא השקיט לי את המצפון לגבי העיקור. לקחת ממנה את החוויה שהייתה לי כל כך משמעותית. נכון, זה לא מתאים לכולן, אבל אולי לה זה יתאים? ואיך אני אדע?

ואז, היא הייתה מיוחמת ולראשונה בחיי זכיתי לראות מה זה אומר בטבע.

זה היה משוגע! כלבים טיפסו לנו על הגדר, הזדחלו מלמטה, לא עזר שיש עוד כלב בבית, נביחות, נהמות, הכל בחצר שלנו. שלא לדבר על זה שהיא ברחה והיה אפשר לאתר אותה, פשוט לפי העדר של הכלבים שמסביבה.

GANG BANG ענק.

זה היה הגבול מבחינתי. לא מסוגלת להכיל את זה. אני יודעת שככה זה בטבע. זה לא אונס. זה לא טראומתי. זה פשוט מה שזה. הדרך של כלבים להתרבות. זה הגיוני. כי כנראה שעם כל הזרע הזה, בסוף הזרע החזק ביותר ישרוד ויהיה הריון. נשמע נורמלי. אבל בפועל, זה פשוט טירוף. וואלה כאישה פמיניסטית לא הייתי מסוגלת להכיל את זה שהיא הפכה בימים האלה לרחם מהלך על ארבע שכל מקשקש בזנב קופץ עליה.

עם כל הכאב מחר אני לוקחת את בלה לעיקור. הלב שלי כואב על זה שהיא לא תזכה להיות בהריון. אבל הוא יותר כואב על מה שאנחנו מעוללים לכלבים ולכלבות. לחברים הכי טובים שאנחנו יכולים לבקש. אנחנו מנצלים אותם למקסימום אהבה ומינימום דאגה לגורלם. בייתנו את החיה הזאת ואנחנו פשוט חוטאים לה! כמו שאנחנו חוטאים לכל החיות על הפלנטה הזאת.

לא קל לחיות את הערכים שלך ולהתמודד עם שאלות קיומיות, זה מגיע מדי יום, מדי שעה. הג'וק והנמלה והעכבר והכלבה והחתולה ו… ו… ו… כל פעם מחדש צריך לבחון את הערכים. אין תשובה אחת מובהקת. רק שאנחנו חייבים לעצמנו לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים כדי להיטיב עם החיות שסביבנו. כדי לכבד את האדמה הזאת וכל ההולכים עליה.

ממליצה לצפות:

כל האמת על כלבים 'גזעיים':

ממליצה גם לעשות לייק לתנו לחיות לחיות, ישראל אוהבת חיות, אגודת צער בעלי חיים ישראל ולהכיר את העמותות/האנשים שמצילים חיים בסביבה שלכם ולתמוך בהם- בתרומה או בהתנדבות.

הצטרפו לארוע הגדול למען בעלי חיים בחיפה- צעדת כולנו קולם– הקול שלך חשוב עבורם