ימין ושמאל רק חול וחול: על סערות פוליטיות ואיך הכל קשור לרגע קטן בגן ילדים

נתחיל מהסוף
כולם טועים
כולם צודקים
ו"מהמקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם פרחים באביב".
(שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת מופת- לשם הדיון 'התרבותי' קריאה מומלצת!)
בחודש שעבר הלכתי עם הקטנה לגן ילדים ליד הבית בשעות אחר הצהריים
היו שם עוד שתי אימהות עם ילדים קטנים
ושני בנים בגילאי בר מצווה
שישבו על המגלשה
אחת האימהות ביקשה מהם לזוז כי הבן שלה רצה להתגלש
והם התמהמהו ובסוף הלכו למתקן אחר.
באיזהשהוא שלב פרץ ויכוח בין אחת האימהות לאחד הילדים
האימא התחילה לנזוף בו למה הוא מדבר לא יפה לילד קטן
והוא מצידו טען חזרה בכעס שהילד שלה (בן 4 אולי) ירק עליו
היא המשיכה לגעור בו והציעה בטון מאשים "למה שלא תלכו לשחק במחשב?"
בסוף הילדים החליטו ללכת לא לפני שזה שהתווכח
זרק לעברה
"אנחנו הולכים, אבל זה רק בגלל שאנחנו שונאים שמאלנים!"
האימא מצידה גיחכה, הסתובבה והפטירה בזלזול לאימא השנייה
"רגשי נחיתות יש להם, זה משהו".
הסצינה הזאת לא עוזבת אותי.
עמדתי שם בעוד הבת שלי נמצאת על מתקן ולא יכולתי להסתכל להם בעיניים
וגם לא התערבתי
די מהר תפסתי את הפיצית שלי וחזרנו הביתה.
אני משחזרת את הסיטואציה שוב ושוב ועכשיו עם כל פרשיית התרבות האחרונה רגב–קוטלר
זה פשוט הפיל לי אסימון.
האימא צודקת
הלביאה יצאה ממנה כשילד גדול יותר העליב את הבן שלה והיא רצתה להגן עליו
הילד צודק
ילד יותר קטן ירק עליו ואז עוד האימא צועקת ומתנשאת עליו מבלי להבין שהוא בעצמו ילד
הם מדברים בשפות מקבילות
השפה שהוא מדבר, ישר מתפרשת כזלזול אצלה וההפך
השפה שהיא מדברת, ישר מתפרשת כהתנשאות אצלו.
אני מאוד לא אוהבת את הצורה שבה מירי רגב מתבטאת כלפי וכלפי הציבור הגדול שבחר להצביע למפלגות השמאל
אני חושבת שהיא מפלגת ומקטבת ובעיקר מעמיקה סכסוך שהוא גם ככה מדמם מאז הבחירות.
אבל אני גם חושבת שהיא מבטאת את הציבור שבחר בה, את הציבור שעוקב אחריה,
את זה שנמצא שם בגן שעשועים ומדברים אליו מלמעלה תקופה ארוכה מדי
והגיע הזמן שזה יפסק!
הגיע הזמן שמי שמרגישה שהיא 'האימא יודעת הכל של המדינה הזאת' שמזלזלת בכל מי שחושב אחרת כמו אימא לביאה
תסמוך על חוכמת ההמונים
ותפסיק להתנשא עליה.
ועם זאת, צריך להגיד שההתנשאות הזאת והזלזול כלפי האחר, כמה שהיא שלילית וצריך להיפטר ממנה
המניעים שלה הם, אהבה גדולה מאוד לארץ הזאת ולכל היושבים בה, ודאגה אמיתית.
דאגה שכנראה הייתה מנת חלקם של מצביעי הימין כשהימין לא נבחר לשלטון.
זה לא מפחיד אותי שפוליטיקאים או אנשי רוח יוצאים באמירות פרובוקטיביות ומפלגות כדי לזכות בעוד כותרות
מפחיד אותי שילד בשכונה שלי שונא שמאלנים
ומפחיד אותי שאישה בשכונה שלי מתנשאת על ימנים/מזרחים בקלות כזאת
כמשהי שעברה לאחרונה לגור על התפר שבין שכונה מזרחית-מסורתית ברובה לשכונה חילונית-אשכנזית ברובה
יש פערים תרבותיים ויש חיים בעולמות מקבילים גם דלת ליד דלת
אנחנו לא מבינים אחד את השני
לא מירי רגב או עודד קוטלר יציתו מלחמת אחים
אנחנו נצית אותה
בגן ילדים
אם לא ניקח את עצמנו בידיים ונבין
שאנחנו יכולות ללבות את האש
או לכבות אותה
הלוואי שנזכה לכתוב את ההיסטוריה קצת יותר אוהבות
וקצת פחות צודקות.