קראתי בפייסבוק את הפוסט של דפנה מורל וקיבלתי את הסכמתה לשתף אותו, כי הזווית שלה כל כך מעניינת וכל כך לא פופולרית בקרב נשים, למרות שהיא בהחלט שווה חשיבה:
תמר זנדברג,
אתמול היית בכנס של השדולה למדיניות הנשק.
היה לי מאוד חבל שנכנסת חמש דק אחרי שדיברתי, ולא היית בכל הדיון, על מנת לשמוע עוד פרספקטיבות. ואולי גם להקשיב למי שאת לא מסכימה איתו.
אכן כל הדיון התרכז בטרור, ופה אני מסכימה איתך לחלוטין, אני אישית לא חושבת שכמה ילדים עם סכין הם האיום הגדול ביותר על חיי, או על חיי כל אזרחי ישראל. סה"כ יותר נשים נרצחו כתוצאה מאלימות מגדרית מאשר אזרחים כתוצאה מטרור, למען האמת גם תחושה של פחד וטרור מפני מחבלים ברחוב אין לי. ואני גם מאוד לא אוהבת את השימוש בתירוץ הזה כדי להצדיק נשיאת נשק.
אנחנו אפילו מסכימות על דבר נוסף, כדאי וראוי שיהיה פיתרון מדיני לבעיית הטרור ולא לנצח לחיות על חרבנו, אז ההכללה שעשית שכל מי שישב בחדר הזה הוא ביטחוניסט שרק מעניין אותו להרוג מחבלים, היא לא בדיוק נכונה.
כפי שגם אמרתי בשדולה, הנתונים שלי נכונים לנובמבר, לשבוע האלימות נגד נשים, ניסיתי למצוא עוד, אבל לא מצאתי שום דבר מבוסס.
מתוך 19 נשים שנרצחו, ארבע מהן נרצחו על ידי נשק חם. בכל המקרים זה היה נשק לא חוקי במגזר הערבי.
פשע "על רקע רומנטי" (ואלוהים עדי כמה אני שונאת את הביטוי הזה) ומקרי אלימות בתוך המשפחה מאופיינים בזעם, ולא בתכנון מוקדם, ולכן לרוב הם בדקירות סכין או בידים חשופות, אין שם תיכנון מוקדם להרוג, אלא התפרצות זעם וחוסר שליטה עצמית, מה שכמובן לא מתרץ או מצדיק כל מקרה של אלימות. בנוסף נא לזכור שהנשק לא חוקי. מי שרוצה להשיג נשק על מנת לבצע פשע שגם ככה לא חוקי, לא בדיוק ירתע מההגבלות על נשק. דווקא ההגבלות האלה מגבילות אזרחים שומרי חוק.
נושא האלימות נגד נשים ותקיפות מיניות הוא בעיה קשה שלא מטופלת נכון בכל אספקט, ואירגוני נשים עושים באמת עבודת קודש בנוגע להעלת המודעות לנושא. בין אם מבחינת נורמות חברתיות, הטיפול של הפרקליטות וההתייחסות של המשטרה לנפגעות תקיפות מיניות ותקיפות על רקע מגדרי. הבעיה היא שזה לא עוזר לי בשלב בו אני מותקפת. גם אם נדמיין עולם מושלם שבו המשטרה לא שואלת אותי מה לבשתי ואם הייתי רטובה כשאני הולכת להתלונן, ואנסים מורשעים לא משתחררים אחרי שישה חודשים בכלא, עדיין למשטרה אין שום יכולת להציל אותי בזמן אמת. הרי גם אם הצלחתי להתקשר למשטרה (מה שלא באמת סביר) וגם אם המשטרה מיד שלחה ניידת (מה שלא באמת סביר), עד שהיא תגיע, הסיכויים שאני עוד בסדר קלושים עד לא קיימים.
בואי נתחיל עם מחקרים וסטטיסטיקות. לינקים בתגובות.
לנשים שמתגוננות עם נשק מפני התוקף יש פי 2.5 יותר סיכוי להמלט ללא פגיעה, בהשוואה לנשים שלא התגוננו, ופי 4 בשוואה לנשים שהתגוננו עם אמצעים אחרים. עוד עולה מהמחקר כי בשנייה שמשתמשים בנשק כאמצעי התגוננות, ההבדל בשיעור הקורבנות בין נשים וגברים נמחק. נשק בעצם מוחק את היתרון הפיזי היחסי של גברים, the great equalizer.
ב1966 משטרת אורלנו אימנה 2500 נשים בשימוש בנשק חם. התוכנית הושקה לאחר מגפת אונס חמורה. בשנה שאחרי הייתה הצניחה של 88% בשיעור מקרי האונס, הרבה הודות לאפקט ההרתעה.
פרופ' ג'ון לוט, מומחה עולמי לנושא הנשק, מצא כי נשק בידי אשה מוריד את שיעור הרצח בקרב נשים ביותר מפי 4 בהשוואה לשיעור הרצח שיורד בקרב גברים כתוצאה משימוש בנשק.
נשים שהיו קורבנות לניסיון אונס ונשאו נשק טרפדו בהצלחה את ניסיונות התוקפים. מסקנת החוקרים היא שכאשר תוקפים ואנסים יצפו שיותר נשים תהיינה חמושות, שיעור התקיפות המיניות ירד משמעותית.
אז לא, אני לא מסכימה עם המטרות של השדולה הזו, שירות צבאי בעיני הוא לא קריטריון, ודווקא מונע ממי שצריך את האמצעי הזה שימוש בו. הקריטריונים שצריכים להיות מבחן פסיכיאטרי, מבחן מיומנות וחוסר ברישום פלילי.
נשים מותקפות גם בבית וגם ברחוב, ובנתיים בגלל נתונים שגויים שאת מציגה והתפיסה המיסטית שאם רק תאסרי משהו בחוק, אז כולם יתנהגו כפי שנראה לך לנכון, את משאירה אותנו כמו ברווזים במטווח, יושבות ומחכות לתקיפה הבאה."
לינקים רלוונטיים:
הגנה עצמית באמצעות נשק חם- ההשלכות
לבטוח באנשים- הטיעונים נגד פיקוח על נשקים
האם האפשרות שאזרחים שומרי חוק ישאו נשק מצילה חיים?
מטרה קשה: כשפושעים נתקלים בהתנגדות מזויינת של אזרחים
——–
גילוי נאות- אני ממש נגד נשקים לכל איש/ה, נראה לי נפיץ והרסני ועדיף שהמשטרה פשוט תעשה את עבודתה וגברים לא יתקפו נשים. א-ב-ל
המשפט הזה מאוד מהדהד לי: "בשנייה שמשתמשים בנשק כאמצעי התגוננות, ההבדל בשיעור הקורבנות בין נשים וגברים נמחק. נשק בעצם מוחק את היתרון הפיזי היחסי של גברים, the great equalizer."
מעורר מחשבה
