קבוצות של נשים ישנו את העולם

קבוצות של נשים מרגשות אותי
בקבוצות של נשים יש את כל מה שאין בקבוצות אחרות
שיתוף, רגשות, אותנטיות, חמלה, אינטימיות ומלא אהבה.
אני רואה את הפרצופים העקומים, "יש קבוצות איומות של נשים", "לא כל הנשים ככה ולא כל הגברים ככה"
אתן/ם צודקות/ים.
אבל כנראה לא הייתן/ם חברות/ים בקבוצות הנכונות
יש קבוצות של נשים שמשנות את העולם.
קבוצות פייסבוק פשוטות שעושות ניסים.
אימא טרייה שנמצאת בדכאון אחרי לידה ומשתפת, מקבלת תמיכה מעשרות אימהות, לפעמים אפילו נשים שלוקחות על עצמן ומארגנות משלוחים של אוכל ותמיכה מחוץ לעולם וירטואלי.
נשים שמשתפות בפגיעות שעברו ומקבלות עידוד וחיזוק, שומעות על אחרות שהתמודדו עם דברים דומים ויודעות שהן לא לבד
אישה שנמצאת בזוגיות לא מתפקדת או אחרת שמתמודדת עם אובדן של קרוב משפחה, מקבלות אוזן קשבת, כתף תומכת ומלא אהבה
הכל חשוף, הקרביים פתוחות ולרוב
הנשים בעדינות חובשות את הפצעים, עוזרות אחת לשנייה להתרומם ולהמשיך ללכת
נותנות טיפים, תרופות סבתא, מילה טובה, עידוד, חיבוק וירטואלי
לפעמים אני קוראת את מה שנשים משתפות והתגובות על זה ועולות לי דמעות
על הטוב האינסופי הזה שאני חלק ממנו
על הפרגון לאימא שהתינוקת הפגה שלה יצאה מהפגייה והן הולכות הביתה
או האימא שחוותה לידה שקטה ומתמודדת עם החזרה הביתה בידיים ריקות
אנחנו מזדהות עם האימא הטרייה שחווה כאבים וקשיים בתחילת הדרך
מזילות דמעה מסיפורי הלידה המעצימים, הקשים, המפתיעים, המורכבים
וצוחקות מעוד סיפור על בן הזוג או העולל.
אנחנו חלק ממשהו גדול יותר, עתיק
אנחנו ארוגות אחת בשנייה ויש לנו עוצמה שאין לזלזל בה
אבל ניתן בקלות להקטין אותה כי היא לא כוחנית
או מספרית או סטטיסטית
היא זורמת ושלווה ומחבקת
והיא קיימת.
הלוואי שהיינו נוכחות יותר לעוצמה שלנו, לעוצמה שבשיתוף ובדיבור
והלוואי שזה היה מחלחל גם לגברים
מעציב אותי לחשוב על כל הגברים (והנשים) ששומרים בבטן

שחווים קשיים, משברים ותהיות בדממה.

.

.

ולסרטון TED מקסים שאומר את אותו דבר:

ג'יין פונדה על החגיגה שבחברות נשית