פוסט חשוב שתורגם מאנגלית על ידי שלהב מאיו, מאת אנונימית:
"זאת האמת: החבר שלי לשעבר התעלל בי. היחס שלו אלי היה גרוע יותר ממה שכל מי שלא נכח שם אי פעם ידע.
חלק מכן אולי יאמינו לי אם אספר. אבל שמעתי שוב ושוב את הסיבות הנפוצות לפקפק בקורבנות — ואני הפסקתי לספור כמה מהן תקפות לגבי.
החיים כשורדת של מערכת יחסים מתעללת יכולים להיות מאוד בודדים. עבורי, אין בדידות גדולה יותר מאשר ההבנה כמה אנשים חושבים שאת משקרת כשאת מספרת את האמת.
אני בטוחה שאתן, באופן אישי,לא מחזיקות בכל העמדות שמובילות אנשים מסוימים לפקפק בשורדות. אבל כל סיבה שאני יכולה למנות, ללמה מישהו עלול לא להאמין לי, יש מישהו אי שם שעלול לצטט אותה כ”הוכחה” לכך שהסיפור שלי שקרי.
אז אני פונה לצד הזה שלכן שעלול להאמין לכמה מהמיתוסים הנפוצים לגבי שורדות וזוגיות אלימה.
החלק הזה בכן שחושב: “אני מאמינה לשורדת אם הסיפור שלה מאומת, אבל למה שמישהי תשאר בזוגיות אלימה?”
או: “מערכת המשפט שלנו מבוססת על ההנחה שכל אחד חף מפשע עד שתוכח אשמתו, אז אאמין רק כאשר המתעלל ימצא אשם בבית משפט”
או:” אני מכירה מישהו שהואשם בהתעללות, ואני לא חושבת שהוא מסוגל לעשות משהו כזה”
לפעמים אני מוצאת שכששורדות אומרות שהחברה לא תומכת בנו, נשים נוטות להתגונן – אבל לפעמים ההתגוננות שלכן לא מספיקה, גם כשאתן עושות רק מה שאתן חושבות שראוי.
מה שאנשים תופסים כגישה הגיונית וסבירה לבחינת זוגיות אלימה, לעתים קרובות, כוללת האשמת קורבן, ביוש ושיפוטיות כלפי שורדות.
אנשים רבים לא מבינים את המכניקה של התעללות – וטראומה יכולה להופיע בכל כך הרבה דרכים שלא ניתן להבין או לצפות. היו לי חוויות ותגובות שבקושי הייתי יכולה להבין לולא היו קורות לי עצמי.
אין תשובות קלות לשאלות שלנו בנוגע לזוגיות אלימה.
מה שכן, אני יודעת שהתפיסות השגויות לגבי מה שמאשש או מפריך את התעללות שמישהי עברה, מחמירות את הכאב שחווה השורדת.
אלו הן כמה מהסיבות שבגללן לא האמינו שחוויתי זוגיות אלימה:
1. אני ובן הזוג המתעלל שלי לא עונים על התפיסה הרווחת של קורבן ומקרבן
לא תאמינו לי, כי תחבבו את בן הזוג המתעלל אם תפגשו אותו. כולם מחבבים אותו
הוא יגרום לכן לצחוק, ויתפס על ידכן כבחור קליל- לא מישהו שעלול לפגוע במישהו אחרת.
אם במקרה הייתן עדות לאחד מהתקפי הזעם שלו, הייתן חושבות שסתם עובר עליו יום רע. אולי אפילו תרחמו עליו.
ההתעללות שלו לא הייתה תמיד קולנית ומובהקת- זאת היתה גם הדרך שבה גרם לאחרים להרגיש מחויבות לטפל בו
לא הייתן מאמינות שהוא התעלל בי כי הוא בא ממשפחה טובה.
הם מבוססים ומכובדים, ואמא שלו מחבקת נפלא, ואבא שלו הוא האדם הכי חם שתכירו, ויהיה לכם קשה לדמיין איזה מין בת אדם תרצה להרוס את חייהם בכך שתקרא לבנם גבר מתעלל.
לא תאמינו לי בגלל שהייתי פעם אחת מהנשים האלה שאומרות “אם בן הזוג יכה אותי, אני אעזוב”
אבל לא עזבתי. לא ישר כשהבנתי שהוא אלים, וגם לא זמן רב אחר כך.
לא הייתן מאמינות לי אם הייתי מספרת לכן שהוא התעלל בי, בגלל שאני אפילו לא זוכרת את הפעם הראשונה שהוא הכה אותי – ובגלל שההתעללות התחילה הרבה קודם.
אבל לא הייתן מזהות אלימות מילולית כאלימות.
לא הייתן מאמינות לי בגלל שבכל פעם שניסיתי לעזוב אותו, האיומים שלו הרגישו מציאותיים יותר ויותר, ולא ידעתי איזה מהם יממש אם אעזוב.
בגלל שידעתי שלא אצליח לברוח. בגלל שהייתי עייפה מדי מכדי לנסות.
לא הייתן מאמינות לי בגלל שהוא נהג לומר לאנשים שאני “משוגעת”. ואם היה עליכן לבחור בין להאמין שהבחור הנורמאלי לחלוטין הזה הוא גבר מתעלל ובין להאמין שאני “משוגעת”. שמעתן די סיפורים על “האקסית המטורפת” כדי להאמין לצד שלו בסיפור.
לא הייתן מאמינות לי כי אני אישה שחורה, ואתן יודעות איך נשים שחורות – אומרים עלינו שאנחנו כועסות, אגרסיביות וחוצפניות, אפילו כשאנחנו רגועות. אומרים עלינו שאנחנו פושעות, אפילו כשהחוצפה שלנו היא מה שמשאיר אותנו בחיים.
אני גם ביסקסואלית- אומרים עלינו שאנחנו בוגדניות, שלא מסוגלות לנהל מערכות יחסים יציבות.
אז לא תאמינו לי. כי כשהוא האשים אותי שבגדתי באופן שקרי ואבד את העשתונות שלו, תבינו למה הוא היה כזה חסר בטחון.
ולא תאמינו שהוא אנס אותי, כי נשים ביסקסואליות תמיד בקטע של סקס, לא?
לא תאמינו לי כי הייתי חברה כזאת מסורה. ומי יכולה להיות מסורה לחבר שפוגע בה?
מבחוץ, טרור ושליטה נראו מאוד דומים לאהבה.
2. מעולם לא דיברתי על התעללות כמו שקורבן אידיאלי עלולה לדבר
לא תאמינו לי כי התאמצתי להראות מאושרת – ולרוב הצלחתי.
לא תאמינו שמישהי שמגיעה בזמן לעבודה, חווה כזאת סערה, ובגלל שבפעם היחידה שבה נשברתי ובכיתי בפני המנהלת שלי, היא אמרה לי שאני יכולה לדבר איתה על זה, אבל מעולם לא דיברתי.
לא תאמינו לי אם תשאלו את האנשים בחיי, אם מישהו מהם ידע מה קורה בשעתו.
ובגלל שאני לא נחבלת בקלות. ובגלל שהסתרתי את הצלקות שעשה לי בקעקועים.
ובגלל שהבאתי לכדי שלמות את הדבר הזה שקורבנות עושות לפעמים – מבטלות תוכניות עם חברים, אבל מספרות להם: “הכל בסדר!”
מכסה את השפופרת עם כף היד כדי שלא ישמעו אותו צועק, ואומרת,”הכל בסדר!”
ממהרת לענות לטלפון כדי שהם לא יבחינו שמשהו לקוי, ואומרת: “בסדר עכשיו! נתראה בקרוב!”
לא תאמינו שזו היתה התעללות בגלל שכשהוא בודד אותי מהחברים שלי, הוא עשה את זה בהדרגה. הוא לא נעל אותי וזרק את המפתחות – הדבר היחידי שעמד בדרכי היתה הבושה שלי.
לא תאמינו לי כי שמרתי על שתיקה – ואם הייתי מדברת, הייתן חושבות שאני סתם מחפשת תשומת לב.
לא תאמינו לי בגלל שאני מפרסמת את זה באנונימיות, ואם הייתי מספרת את האמת, נראה לכן שלא הייתה לי סיבה להתחבא. ובגלל שיש לי סיבות רבות להתחבא, אבל אני לא יודעת איך לבטא אותן- אני רק יכולה להסביר את זה כרעד בעצמות.
לא תאמינו לי בגלל שאני לא זוכרת את כל הפרטים של מה שעשה לי אם הייתי מנסה לחבר אותם יחד, בסדר הנכון, והייתן מנסות למצוא חורים בעלילה, בטח הייתן מוצאות.
כן, הסיפור שלי משתנה. שנים אחרי, ריח מסויים, או צליל, או משפט יכולים עדיין לגרום לי לזכור משהו שלא זכרתי קודם. לפעמים אני קוברת את הזכרון מהר כל כך, עד שאני לא מצליחה להזכר בו שוב.
לא תאמינו לי כי הוא הצליח לשכנע אותי שרבים מהזכרונות שלי שגויים, ואחרי כל הגסלייטינג, אני לפעמים חושבת שהוא צודק.
לא תאמינו לי בגלל שהפעם הראשונה שבה סיפרתי למישהו על ההתעללות הפיזית, צחקתי על זה.
נגמרו לי התירוצים למה הגוף שלי כואב, והאמת התגלגלה לי מהפה, זה נראה לי אז כמו דבר כל כך מגוכח להודות בו, שצחקקתי.
לא הייתן מצפות שקורבן להתעללות תצחקק.
לא תאמינו שהוא התעלל בי כי מעולם לא הגשתי תלונה במשטרה. במיוחד כיוון שהיו לי כמה הזדמנויות לעשות זאת – שכנים קראו למשטרה פעמים רבות.
לא תאמינו לי כי לא סמכתי על המשטרה שתגן עלי, אז אמרתי להם שאני בסדר ושלחתי אותם לדרכם.
לא תאמינו לי כי לא הובלתי למעצר שלו אפילו בפעם היחידה שבה אני התקשרתי למשטרה. בפעם בה הרגשתי כאילו אין לי ברירה אחרת, בגלל שהייתי בטוחה שהוא הולך להרוג אותי.
לא תאמינו לי בגלל שכשהוא איים שיהרוג את עצמו אם יאלץ ללכת לכלא, ואחר כך, כשהשוטרים שאלו אותי, בפניו, הוא הוא תקף אותי פיזית, חשבתי על המשפחה האוהבת שלו והחברים שלנו, וחשבתי שאהרוס את החיים של כולם, והגעתי למסקנה שהביטחון שלי לא שווה את זה.
לא תאמינו לי בגלל שאם הייתן שואלות אותי, אז, אם אני עוברת התעללות, הייתי עונה שלא.
לא הייתן מאמינות לי כי השותפים שלו לדירה מעולם לא היו אלו שקראו למשטרה, למרות שהם חיו באותו בית שבו התרחשה רוב ההתעללות.
ובגלל שאם הייתן שואלות את החבר הכי טוב שלו (זה שהתערב במהלך אחת ממקרי האלימות) אם האקס שלי היה גבר אלים, הוא היה אומר שלא.
אתן יודעות. אחוות גברים
לא הייתן מאמינות לי בגלל שלרוב לא נלחמתי חזרה. למה שלא אלחם חזרה?
לפעמים, כן נלחמתי חזרה, אז לא תאמינו לי כי לא תמיד הייתי כנועה. אתן תחשבו שזו הוכחה לכך שבאמת הייתי משוגעת, אז אולי אני היחידה שאי פעם תדע שנלחמתי על חיי.
לא תאמינו לי בגלל שלקח לי כל כך הרבה זמן לעזוב אותו. בגלל שחזרתי אליו, שוב ושוב. בגלל שאהבתי אותו. בגלל שהיה לי צר עליו.
בגלל שכל סיפור על אישה שנרצחת על ידי החבר שלה הזכיר לי שהוא יכול להרוג אותי, ועדיין נשארתי.
אם הייתי מספרת לכן את כל זה, הייתן חושבות שזו אשמתי הבלעדית.
3. זה נגמר – אבל לא באופן שאתן מדמיינות
ניסיתי להזהיר את האישה שיצאה איתו אחרי. אולי לא הייתי צריכה לעשות את זה, ואולי לא תאמינו שהוא התעלל בי בגלל שזה גורם לי להישמע קנאית.
אחרי שזה נגמר, חייכתי בתמונות. יצאתי עם חברים. עשיתי ים של סקס, ואני לא מצטערת על כך.
לא תאמינו לי בגלל שיכולתן לתפוס אותי מתנהגת כאילו הכל בסדר.
בגלל שאחרי שזה נגמר, לא נראיתי מאויימת או נחבאת מהפחד לחוות גיהנום כזה שוב.
בגלל שרקדתי בחושניות, ופלירטטתי, ויצאתי עם גברים ונשים, אפילו התאהבתי בבחורה לפני שהבנתי שאני לא מוכנה להתאהב באף אחד או אחת, ואז שברתי לה את הלב.
אני עדיין מרגישה רע בקשר לזה, אבל לא תאמינו לי שהייתי בטראומה, בגלל שסתם נראתי אכזרית.
לא תאמינו שהוא התעלל בי בגלל שזה קרה לפני שנים, אבל חלק מהטראומה התעוררה רק עכשיו.
לא תאמינו לי בגלל שאני עוד לא מסוגלת להיות כנה לגבי זה עם כל אחד ששואל. רגשית, קשה לדבר על זה – במיוחד בהתחשב בכך שכל כך רבות מבינכן לא יאמינו לי.
זה כואב בטירוף להיות שבירה כל כך ולשתף משהו נורא כל כך, ולשמוע שאני שקרנית.
לא תאמינו לי כי אני כבר בקושי מדברת עליו. אם הייתן מדברות אתי על בסיס קבוע, הייתן עלולות לחשוב שהוא רק פסיק מעברי, הלך ונשכח. לא הייתן יודעות באיזו תדירות הוא מופיע בסיוטים שלי
לא הייתן מאמינות לי כי אם הייתי נתקלת בו בפומבי עכשיו, הייתי מחייכת.
הייתן חושבות שאם הוא התייחס אלי רע כל כך, הייתי בורחת בצרחות לצד השני. אבל נראה לי שהפאניקה תשאר כלואה בפנים.
אני אסתכל סביב, אחפש מילוט. וכבר למדתי שאיתו, הכי בטוח לחפש מילוט בשקט.
לא תאמינו שאפשר לצעוק בבהלה באופן שקט כל כך.
לא תאמינו לי בגלל שאני לא קוראת לו מפלצת. בגלל שאני רואה בו בן אנוש, שמסוגל לדברים נוראיים שאנשים סביבנו בעלי מגוון רחב של אופי, רקע, מגדר וזהויות מסוגלים להם.
לא תאמינו לי בגלל שחלק מהדברים הפוגעים שעשה הן התנהגויות נפוצות שהחברה מעודדת אותן בקרב גברים. בגלל שהוא ייתפס בעיניכן כבעל בטחון מרשים, חזק, דומיננטי – כמו שגבר אמור להיות.
לא תאמינו לי כי אני מבינה למה אנשים יכולים לקרוא לו בחור נחמד, חבר מגניב, בן טוב – למרות מה שהוא עבורי.
לא תאמינו לי כי אני מבינה איך שורדות אחרות יכולות לאהוב עדיין את מי שמתעלל בהן. יכולות לספר לכן דברים נחמדים עליהם. יכולות להאשים את עצמן בהכול. כשהעולם מוצא שלל סיבות להאשים אותן.
לא תאמינו לי בגלל שאני לא אומרת לקורבנות “פשוט תעזבו”. אפילו אם אני רוצה שהן יברחו מבן הזוג המתעלל שלהן ולעולם לא להסתכל אחורה, אני מבינה כמה קשה זה יכול להיות.
לא תאמינו לי כי אני לא שבורה, למרות כל זה. בגלל שלעתים, אני יכולה להסתכל לאלימות מעברי בפנים, ולפעמים אני עושה את זה אפילו מבלי לרעוד.
לא תאמינו לי כי אני רועדת רק כשאתן מסיטות את מבטכן
אבל אם אני אוזרת את האומץ לספר לכן את האמת, אתן צריכות להאמין לי. באמת.
בגלל שאתן חושבות שיש לכן ים סיבות לא להאמין לי שהוא התעלל בי – אבל כולן שגויות."
תרגמה: שלהב מאיו המדהימה!
*
מידע שימושי לכל מי שנמצאת בזוגיות אלימה:
ויצ"ו קו חירום לאלימות במשפחה: 1800-39-39-04
נעמ"ת טלפון במחלקה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה: 03-6492469/70
מרכז גליקמן למניעת אלימות במשפחה מקלט לנשים מוכות המשלב טיפול מיידי וטיפול ארוך טווח, בקורבנות אלימות במשפחה, בעיקר נשים מוכות, וילדיהן. טלפון: 70 /6492469- 03
ל.א – לחימה באלימות נגד נשים (מרכזי סיוע לנשים) לעמותה יש 3 מקלטים לנשים מוכות וילדיהן. קו חירום לנשים 24 שעות ביממה: 1-800-353-300, 09-9505720. קו חירום לילדים ונוער: 09-9518927 (24 שעות ביממה)
קו החירום החברתי של משרד הרווחה 118 – 24 שעות ביממה, בכל שפות, מופעל ע"י משרד הרווחה באמצעות חברת שידורית
קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית 1202 ו- 1203
קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות (ארצי) – 02-6555744/5
