זה מה שעניתי לשאלה שעלתה בקבוצת אימהות שאני חברה בה: למה ישראל מדינה טובה שטוב לגדל בה ילדים?
יש פה מלא בעיות
מי כמוני מונה אותן
הסכסוך הישראלי פלסטיני שלא נראה פתרון באופק
פערים חברתיים: יהודים-ערבים, אשכנזים-מזרחים (אתיופים), חרדים-דתיים-מסורתיים-חילונים-רפורמים, נשים-גברים, טייקונים-מעמד נמוך-ביניים, פריפריה-מרכז, שמאל-ימין, טבעונים-אוכלי כל
הרי לא חסר לנו…
ובתוך כל אחד כזה יש תתי סכסוכים ופוליטיקות פנימיות מסובכות
ועדיין
המקום הזה הוא מדהים
מטורף להדהים
וטוב להדהים.
ואני בוחרת להמר עליו
היום, אתמול וכנראה שעד סוף ימי.
לשים את כל הז'יטונים,
אולי ללכת להתאוורר ולטייל מדי פעם
אבל תמיד לדעת
שכאן זה הבית שלי
וגם אם לפעמים רק רואים את מה ששבור וצריך לתקן
זה בסוף תמיד יהיה המקום שאליו אני רוצה לחזור.
אני לא מטיפה לאחרים
מי שמרגישה כאן זרות
מי שאומללה כאן
הדבר הכי טוב שאפשר לעשות
זה לחפש מקום אחר
שייטיב אתך.
אבל אני מוצאת כאן אושר, שייכות, זהות
מורכבת אמנם
אבל זהות שגאה בשריטות שלה
וגם ברגעים הכי פסימיים שלי
אני יודעת שיהיה פה טוב
אני יודעת שזה הבית שאני רוצה עבור הילדים שלי
ובשביל זה אני עושה את רוב מה שאני עושה
ולא מוותרת לרגע
כדי לתקן אותו.
תיקון עצמי=> תיקון חברתי=> תיקון עולם
שנזכה תמיד להיות בין המתקנים
אמן!
תגובה אחת
אני מסכימה איתך. זה גם מה שאני אומרת לעצמי ברגעים הקשים בזוגיות כשעולות מחשבות על גירושין…