פוסט יום הולדת ואתגר אהבה עצמית 31

20161216_111434

גיל 30, שנת הסרטים הגדולה

מחר אני אחגוג 31 חורפים על פני האדמה הזאת

זמן טוב לסכם את השנה.

גיל 30 עבורי היה גיל הסרטים.

אכלתי מלא סרטים השנה.

סרטים על הזוגיות, סרטים על עבודה, סרטים על חברות, סרטים על העשייה החברתית, סרטים עם עצמי, עם הגוף שלי, סרטים ש99% מהם התרחשו לגמרי בתוך הראש שלי, שלא הפסיק לקדוח.

תמיד קשה לי עם המקום הזה שבעולם הווירטואלי מעלים תמיד את התמונות היפות, מספרים על הרגעים השמחים ויש מין דמות וירטואלית כזאת שהולכת ומתרחקת ממי שאני באמת.

באמת, כולנו מתמודדות עם משהו

בין אם אנחנו מוכנות להודות בזה או לא.

השנה רציתי להיכנס להריון ולא הצלחתי

השנה עליתי כמה קילוגרמים שתרמו לכך שיותר מדי אנשים חשבו שאני בהריון

מה שלא תרם לתחושה הטובה

השנה רציתי לזנק אלף פעמים ועצרתי את עצמי

השנה לקחתי על עצמי פי כמה ממה שאפשרי ועמדתי בזה בענק

השנה הלב שלי התרחב בפסטיבל נשות האדמה שהייתי חלק מהפקתו

הרגשתי את ההשפעה שלי מעבר לעולם הווירטואלי

על נשים אמיתיות, על אהבה, חמלה, תקווה ושלום

הרגשתי בלתי מנוצחת.

ואז חזרתי לשגרה

מובסת ומנצחת ומבולבלת מתמיד.

השנה קראתי מלא ושמעתי מלא על יצירת שפע, עצמאות כלכלית ופריצות דרך, זימנתי, שאפתי, הרחבתי, חקרתי,

השנה הייתי במינוס הכי גדול שהייתי

השנה הלב שלי היטלטל עם הלב של השותף שלי לחיים

במסע שבו הוא יצא לעצמאות, התחיל ללמוד וחזר להיות שכיר

השנה הילדה שלי הייתה היציבות שלי, מקור השמחה הגדול שלי, מקור ההשראה לחיבור ולב פתוח

השנה התינוקת שלי נהייתה ילדה וכזאת שמלמדת אותי יום-יום, שעה-שעה, שיעור גדול בענווה

דריה חוגגת את גיל 3 בשמלת נסיכות כפי שחלמה
דריה חוגגת את גיל 3 בשמלת נסיכות כפי שחלמה

השנה הקהילה שלי גדלה והתחזקה ושגשגה ואני בתוכה

השנה זכיתי לראות מאבקים סביבתיים אזרחיים משנים מציאות (סגירת תחנת הכוח הפחמית בחדרה וסגירת המפחמות, עוד יש דרך ארוכה, אבל נעשתה התקדמות משמעותית)

השנה חוויתי אושר גדול, שמחה ואהבה, אבל גם פחד ותסכול וחוסר בטחון ועצבות

השנה שיפרתי את התזונה שלי ולראשונה בחיי גם לקחתי קפסולות מדי בוקר כתוספת

השנה העמקתי את התודעה שלי, פרצתי דרך סטראוטיפים והכרתי מורכבות מקרוב

השנה חיברתי וחיזקתי ואהבתי נשים שונות ממני מאוד ודומות לי מאוד

20161208_155136

השנה לא אהבתי את עצמי מספיק.

נלחמתי בעצמי מלא.

בגוף הזה. שמשרת אותי כל כך יפה.

ולשנה הבאה אני רוצה לאתגר את עצמי לאהוב.

#אתגר_אהבה_עצמית31

במשך 31 יום, כמספר השנים של חיי, אני הולכת לאהוב את עצמי, כבל עם ופייסבוק.

מתפדחת רק מהמחשבה. אבל אומרים שכדי לשנות הרגלים צריך להכניס הרגלים חדשים לשגרה

ואני רוצה לשנות את הדיפולט הזה של הלקאה עצמית ווואלה, להתחיל שנה חדשה אחרת.

היר וי גו 🙂

אשמח לשתף גם את התובנות והגילויים שלכן במסע לאהבה עצמית, כאן בבלוג, לטובת כולנו.

וולקאם 31, מחכה בהתלהבות לכל מה שמצפה לי השנה.

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

8 תגובות

  1. הי, גדולה ממך בעשור, מזדהה עם הרבה מהכתוב, גם אני מרגישה לא פעם "לא מספיק מזה ומזה ומזה" ומנסה יותר. תתחדשי על השנה החדשה ונעים להכיר 🙂

  2. את כותבת באומץ ופתיחות שכל כך מיוחדים לך. תודה!
    ביקשת לשמוע על אהבה עצמית.
    אחד המסעות הנסתרים
    של איכות שלפעמים הפציעה
    דווקא אחרי לקיחת אחריות בלתי מאשימה
    על המקומות הכי שיפוטיים בתוכי פנימה.
    מתחת לשיפוט פנימי על משהו שאי פעם
    עשיתי בתור מתנסה באנושיות פה
    על גווניה השונים,
    משהו שבעיני פנימה נתפס כלא ראוי
    (או שאולי אימצתי נקודת מבט חיצונית/ היינו אך)… אחרי תחושת החרטה הכנה התפנה
    מקום ליותר אהבה עצמית ואהבה לזולת
    על גווניו ומגרעותיו.
    הגעה לאהבה עצמית – בעיניי הוא/היא מסע.
    לא בטוח בכלל אם הוא כל כך ראוי או בכלל אם השם לא מבלבל.
    האם אהבה שנובעת דרכנו הלאה
    כדאי לה לנבוע תמידית לכיוון ההפוך?
    אלינו?
    שמענו מה קורה למי שנמצא שם הרבה…

    בכל מקרה, בדרך לשם את מוזמנת לנסות
    את התרגיל שעשיתי.
    חושי אהבה למישהו יקר
    חושי את התחושה עצמה הנובעת
    ואותה כווני עכשיו אליך.
    תאהבי את עצמך באותה עוצמה.
    תאהבי את גופך היקר
    תאהבי את עצמך לאורך כל ציר חייך עד עתה
    ואולי גם הלאה.
    תאהבי את מי שקורנת דרכך.

    את כה ראויה.

    תודה ✨
    ענבל

  3. את כותבת מדהים….. התובנות שלי לקבל את עצמי את כל מי שאני ולהפסיק להילחם בזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *