השעה עוד מעט אחת בלילה ואני אחרי בינג' של 3 פרקים מהסדרה ההו כה משובחת 'גרייס ופרנקי'. אני אוטוטו מסיימת את הסדרה, אבל רגע לפני חשבתי שאני צריכה לספר לכן למה אני חושבת שהיא כל כך מהפכנית.
קצת רקע למי שלא מכירה, גרייס ופרנקי היא סדרה מקורית של נטפליקס שיצאה ב2015 מככבות בה שתי נשים מעל גיל 78, ג'יין פונדה משחקת את גרייס ולילי טומלין בתפקיד פרנקי. גרייס ופרנקי הן נשים שונות בתכלית, גרייס היא אשת עסקים מחושבת, אכפת לה מה יחשבו עליה ואיך היא נראית ומה היא אוכלת והיא רצינית ומכובדת, פרנקי היא אמנית היפית, נפש חופשייה שמעשנת סמים ועושה טקסי טיהור ומדיטציה ומתנגדת לממסד.
הסדרה מתחילה בסצנה שבה שתיהן יושבות בבית קפה, נראה שהן לא מרוצות מהחיבור ומחכות לבעלים שלהן ששותפים במשרד עו"ד. הם מגיעים ומספרים להם שהם מאוהבים אחד בשני ורוצים להתחתן. גרייס ופרנקי נאלצות לחלוק את בית החוף המשותף לשתי המשפחות ומתחילות את החיים מחדש, אחת עם השנייה.
למה אתן חייבות לעצמכן לראות את גרייס ופרנקי
- כי הדמויות הראשיות הן נשים מעל גיל 78, מה שעד לפני רגע היה בלתי אפשרי, הרי בתעשייה ההוליוודית קברו אותן מזמן. מי ירצה לראות סבתא לא בתפקיד מסורתי של סבתא? עכשיו כשהן על המסך, הן ממכרות! את רואה אותן ואת רוצה עוד מהיכולת להיות כנה ככה, להשלים עם עצמך ככה, לדבר על הפגמים שלך ככה, להתחבר ככה…
- כי זו סדרה על חברות בין נשים. לא כזאת שמייפיפת, כזאת שמראה את המורכבות, את הקשיים, גם את הרגעים שאנחנו אכזריות אחת אל השנייה, או מניפולטיביות אבל בעיקר את הרגעים שאנחנו שם אחת בשביל השנייה. שאנחנו מקשיבות באמת, שאכפת לנו, שאנחנו אוהבות.
- כי זו סדרה על יזמות של נשים עבור נשים. אני לא רוצה להרוס לכן עם ספויילרים. אני רק אכתוב שפרנקי וגרייס חושבות על מוצר יסוד לכל אישה, עם התאמות רלוונטיות לאישה המבוגרת. זה פשוט חלק כל כך מגניב בעלילה וכל כך מעורר השראה. כן, אנחנו צריכות לחשוב על הצרכים שלנו ואנחנו יכולות ליצור מוצרים עבור עצמנו ולהתפרנס מזה.
- כי זה גורם לך להרגיש, את יכולה לצחוק בקול רם רגע אחד ואז להתרגש בשני ולהזדהות עם כל כך הרבה ממה שנאמר שם. גם כשאת לא בת שבעים.
- כי הסדרה נכתבה ע"י מרתה קאופמן (בשיתוף עם הווארד ג'יי מוריס), יוצרת אמריקאית יהודיה בת 61. זה כל כך מורגש שאישה כתבה את זה ואישה שיכולה להזדהות עם הדמויות הראשיות.
יש שיר שתמיד כשאני שומעת אותו עושה לי צמרמורת, Young and Beautiful. לנה דל ריי שרה האם תאהב אותי כשלא אהיה יותר יפה וצעירה? זה פחד עמוק ומוחשי שנמצא בלב של הרבה נשים. כשתתחתנו אתנו לרוב אנחנו בשיאנו, לפני שהגוף שלנו עובר לידות, לפני שהקמטים נוצרים, לפני שהעור מדלדל, לפני שהשיער מלבין, שהשדיים נופלים. האם תאהבו אותנו אז? לנה מאמינה שהגבר שלה יאהב אותה גם אז. אבל בפזמון השאלה הזאת, כל פעם שאני שומעת אותה הלב שלי נשבר. לאותן נשים שמרגישות שהן לא נאהבות בגלל שהן כבר לא צעירות ויפות.
הקטע שבסדרה, הגברים של גרייס ופרנקי לא עזבו אותן כי הן לא יפות וצעירות. הם לא החליפו אותן בנשים צעירות יותר. הם בחרו ללכת עם הלב שלהם ולצאת מהארון (עזבו שיש פה קטע מוסרי של לשקר לנשים שאתכן במשך עשרים שנה וואלה, הם יוצאים בזול עם זה). מצד אחד יש הבדל מהותי. מצד שני, עדיין בתור אישה בגיל שבעים שמוצאת את עצמה לבד ובשוק הפנויים-פנויות, מי יאהב אותי ככה? זו הרגשה פגיעה כל כך והפגיעות הזאת מגיעה למסך. ובעיקר, הן מגיעות למצב שהאהבה והחברות ביניהן מספיקה.
יש לי גם ביקורת לכתוב על כל מיני החלטות שנעשו. אבל וואלה, זה מצחיק, זה קליל, יש לזה מסר וזה גורם לך לסיים את הפרק בהרגשה טובה לגבי עצמך. FEEL GOOD נפלא. ומומלץ. רוצו.
ובכלל. נטפליקס זה החיים עצמם. זהירות פוטנציאל התמכרות גבוה.
מסכימה? אשמח לשמוע מה דעתך על הסדרה בתגובות
רואה גם ורוצה לדבר על זה? מוזמנת לאישווה הקהילה לדבר על זה ועל החיים…
