לראשונה בחיי החלטתי לשחק אותה עיתונאית. נתקלתי בקבוצת האימהות האהובה עלי בבקשת עזרה מאישה שכל כך ריגשה אותי שהחלטתי שאני חייבת לדבר איתה, לראיין אותה כדי להפיץ את הסיפור יוצא הדופן שלה- כי לכולנו יש מה ללמוד ממנה. החלטתי להתגייס לקמפיין גיוס הכספים המרגש עבור התחלה חדשה לדניאל אור
דניאל אור (30) ילידת שדרות ואימא לשתי בנות (4,5) עתידה להתחיל לימודי משפטים בנובמבר הקרוב, נשמע שגרתי, אבל אין שום דבר שיגרתי בסיפור שלה. כשהייתה בת 6 שכן ביצע בה מעשים מגונים, המשפחה שלה התפרקה ובגיל העשרה היא מצאה את עצמה בבית אומנה ומקלטים לנערות חוסות. בבריחה האחרונה שלה מאחת המוסדות בגיל 15, היא הכירה גבר בן 40+ שהבטיח לה את השמיים, גבר שיהפוך לסיוט שלה. הוא התעלל בה, הכה, השפיל, כלא וסירסר אותה לחבריו, 8 שנים הייתה כלואה בטרור יומיומי עד שהגיעה ההזדמנות לברוח. 7 דקות של חוסר תשומת לב מצידו והיא הצליחה להגיע למקלט שם היא חיה שנה. במקלט היא הגישה תלונה במשטרה והבינה שיש לה חובות עתק, חובות שלו שהוא רשם על שמה. כשיצאה מהמקלט הוא מצא אותה, היא הצליחה לברוח ומצאה את עצמה שוב במקלט. היא שינתה את השם באישור מיוחד משר הפנים כדי שהוא לא יוכל למצוא אותה ואחרי שהסדירה את רוב חובותיה נותרה עם חוב של 34,000 ש"ח.
אלו הפרטים שקראתי שגרמו לי לרצות להבין יותר לעומק, איך היא הצליחה כשכל כך הרבה נשים במצבה לא הצליחו.
איך שרדת?
"היו הרבה אנשים טובים בחיים שלי, בכל תחנה היו אנשים שעזרו לי וראו אותי– רובם זרים לגמרי.
לפני גיל 12 ברחתי מהבית, עליתי על טרמפ עם נהג משאית שנסע לחיפה (נראיתי גדולה יותר, אבל היה קל לזהות שאני ילדה כי הלכתי עם דובי), סיפרתי לו שברחתי מהבית והוא הציע לי לטפל בקשישה בתמורה למגורים. הסכמתי והוא התקשר וביקש טובה מחבר שיקפיץ אותי אליה וביקש ממני לא לדבר אתו. החבר שלו הבין שמשהו לא בסדר, הרים טלפון לאשתו ואמר לה 'יש לי באוטו ילדה ואני מביא אותה הביתה', לימים הם יהפכו למשפחת האומנה שלי, אליהם הייתי מגיעה בחופשות. בדיעבד הוא הציל אותי מבית זונות. כשנאלצתי לשנות את השם שלי כדי להסתתר, שיניתי את השם לדניאל, שזה השם שלו.
הייתה אם בית שראתה אותי, ראתה שקשה לי. הייתי היחידה בלי ילדים במקלט ובגלל זה קיבלתי הקצבה של 250 ₪ בחודש (אימהות לילדים מקבלות יותר תלוי במספר הילדים), היו מוציאים אותנו לימי כיף בבית חלומותי או מקומות כאלה בשביל הילדים ולא היה לי כסף לכלום. אותה אם בית ראתה שאני מרגישה לא בנוח, שאני בצד, היא הייתה באה וקונה לי קפה, יושבת לידי, מעודדת. היא שיתפה אותי בסיפור שלה והיא באמת האמינה שאני אצליח להתגבר, האמונה העיוורת הזאת עזרה לי."
איך את מרגישה בעקבות הסיפור שלך כאימא לבנות?
"כשגיליתי שיש לי בת בכיתי. הייתי בטוחה שהיא תסבול כי בנות סובלות. אחרי כמה ימים הבנתי שאני לא אהיה כלפיה כמו שהיו אלי. אני באיזהשהוא סוג של שמירה כלפיהן, אם יש עוד אנשים בבית אין דלתות סגורות, אני תמיד שואלת אותן איך עבר היום ומסבירה להן שגם כשאני לא איתן אני חושבת עליהן ואני יכולה לעזור. כשהן יגדלו ויהיו מסוגלות להבין אני ארצה לשתף אותן."
ב-2013 דניאל סיימה השלמת בגרויות בהצטיינות וב2014 יזמה פרויקט שנקרא 'עשי כרצונך' לשיקום כלכלי עבור נשים יוצאות מקלט לנשים מוכות במסגרת קורס 'צעירות חונכות לזכויות- סדנא מעשית לפמיניזם משפטי' מנחות הקורס דחפו אותה להגיע לראיון אצל ראש החוג למשפטים במכללת ספיר ובנובמבר הקרוב היא תתחיל ללמוד משפטים.
מה החלום שלך?
"להיות עורכת דין וללוות קורבנות בהליך הפלילי- כשמישהי מתלוננת על אונס התיק עובר לפרקליטות שייצגו אותן- לתמוך ולתת לנשים האלה הרגשה שרואים אותן. הייתי רוצה לשנות את השם קורבנות, גם ככה יש מיליון תוויות לנשים האלה, הן לא צריכות עוד אחת. אני הגשתי תלונה ב2007 על האדם שהתעלל בי, עד שהפרקליטות הגיעו לזה היה 2009, הייתי בהריון בסיכון ולאחריו הריון נוסף. אחרי שראיתי את הפרשיות של משה קצב ואיך מתייחסים למתלוננות, פשוט החלטתי לשחרר את זה. הוא ישב זמן קצר מאוד בכלא ועדיין יש נגדו תלונה פתוחה וצו הרחקה, אבל היום הוא אדם חופשי. אני כבר לא חיה בפחד ממנו."
אז מה עכשיו?
"מכל החובות שהיו לי הגעתי להסדרים ועכשיו כל מה שנשאר זה חוב על סך 34,000 ₪, אני בקרוב אתחיל ללמוד משפטים, אני רוצה שזה יהיה מאחורי. כרגע יש לי חשבון בבנק הדואר שכל כסף שנכנס אליו הולך לחובות ועיקולים. אני מגייסת כסף כדי להתחיל מחדש, כדי לשים את חיי המצוקה מאחורי. הכסף נכנס לחשבון של רכזת התוכנית שהיא השתתפה בה כדי שלא ייבלע בעיקולים."
5 סיבות למה אני חושבת שכדאי שתלחצו על הלינק תשלפו את הויזה ותשקיעו כסף?
1. כי אני חושבת שדניאל היא נדירה בהרבה רמות, בהיותה השראה וסיפור הצלחה למרות כל הסיכויים
2. כי אם הייתם רואים את הסרט של החיים שלה הייתם רוצים שהוא יסתיים טוב ואתם יכולים לעזור לזה (איזו זכות גדולה!)
3. כי זה קשה לבקש עזרה ואם כבר עושים את זה בצורה כל כך אותנטית וחשופה אי אפשר להפנות את הראש
4. כי זאת ההשקעה הכי טובה, (ממש לא תרומה), באישה שתעזור לעוד הרבה נשים אחרות מהמקום הכי נכון ובגובה עיניים
5. כי זאת מצווה גדולה!
מאחלת לכל הנשים שחיות תחת הטרור של גבר אלים לקרוא ולשאוב השראה
ולכל האנשים מסביבם את היכולת לראות אותן ולהושיט אליהן יד
לסיום, שאלתי את דניאל מה היא רוצה לומר לנשים שנמצאות היום במצב של אלימות יומיומית בבית:
"מגיע לכן לחיות, לא משנה מה אתן חושבות שעשיתן שהגיע לכן היחס הזה- לא עשיתן כלום!
יש לכן את הכוח לבקש את העזרה לה אתן זקוקות." היא חושבת עוד רגע ומוסיפה "חיבוק"
לכל מי שרוצה להעמיק, יש לדניאל בלוג שם היא תיעדה הרבה מהתהליך שעברה- אזהרת טריגר
