יש בעולם אהבה, אבל יש גם אלימות
14 בפברואר 2016 אין תגובות
ערב יום האהבה ואני תקועה ברכבת לידי יושבים שני גברים בדרכם לשדה התעופה לטיול בפיליפינים בטלפון אחד מהם אמר “מה? יש לך משהי להציע לי?
ערב יום האהבה ואני תקועה ברכבת לידי יושבים שני גברים בדרכם לשדה התעופה לטיול בפיליפינים בטלפון אחד מהם אמר “מה? יש לך משהי להציע לי?
לפני כמה שבועות הייתי בהקרנה של הסרט “גרשו את השטן בחזרה לגיהנום” מטעם תנועת ‘נשים עושות שלום’. הסרט מתאר את מאבקן הנחוש של נשות ליבריה
[fusion_text] כולה קופסת מעמולים סך הכל עוגיות אבל עבור ר’ קופסת העוגיות הזאת מסמלת חופש, עצמאות והתחלה חדשה היום לראשונה היא מכרה עוגיות שהכינה- לפרנסתה.
בין כיתה א’-ו’ עברתי שני בתי ספר (עברנו דירה) בשניהם לא הייתי מהילדות המקובלות אין לי הרבה זיכרונות מהיסודי אם לומר את האמת יכול להיות
[fusion_text]השנה הזאת טסה. השנה הראשונה שבה אשכרה תחזקתי בלוג זה העסיק אותי, שימח אותי, תיסכל אותי, מילא אותי וחוזר חלילה תודה לאישווה שמדרבנת אותי לכתוב
לא מחליטים שרוצים ילד והופ הפלא ופלא עושים אהבה (כמובן) המחזור מאחר והבדיקה מראה 2 פסים מממ לא זה לא קורה ככה. ז’תומרת יש נשים
אלינה זולוטושקו היא אחת הנשים השוות שיצא לי להכיר. אלינה היא חברת דירקטוריון של עמותת ‘אור קטן אוגנדה’ שפועלת בסלאמס בבירת אוגנדה עם האוכלוסייה המקומית,
יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג זה נראה קצת כמו מוניטור שמנטר את קצב היצירה שלי או יותר נכון את הקצב
ביולי האחרון תבעתי את ביטוח לאומי הם סרבו להכיר בכסף שהרווחתי בתור שכירה וחישבו את השכר שלי רק כעצמאית (שהוא נמוך משמעותית). אני מורת דרך
יותר מהכל אני מפחדת מאלימות ואלימות מבחינתי זאת כמעט כל התנהגות שמבזה, מכאיבה או משפילה אדם אחר אני לא חוויתי כמעט אלימות בחיי וכשחוויתי קפאתי
© כל הזכויות שמורות לאישווה
