אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר כמה שנים. בחודשים האחרונים הגענו למרפאת פוריות ונעזרים ברפואה המערבית כדי להביא עוד ילד.ה לעולם. למדתי המון בחודשים האלה, על מה שעוברות אינספור נשים עם בעיות פוריות. פניתי לקבוצת 'טיפולי פוריות – תמיכה עד להצלחה' כדי לעזור לי במחקר ולהבין מכמה שיותר נשים מה הכי כואב בתהליך הזה. ריכזתי פה את התשובות של כולנו. מקווה שיעזור לא.נשים להבין מה עובר עלינו.
עשרת המכות של נשים עם בעיות פוריות:
- ביורוקרטיה – לקבוע תור מהרגע להרגע, להשיג את הקופה בטלפון, לדאוג להגיע על הבוקר לבדיקות דם, לקנות זריקות ולנייד אותם מהר הביתה, להיות דרוכה לטלפון כדי שהרופא יתקשר בצהריים עם הנחיות נוספות, זה פשוט מתיש… וזה משרה נוספת.
- חוסר וודאות וחוסר שליטה– לא לדעת אם זה יקרה עוד חודש או עוד שנה או בכלל, זה שובר! אם הייתי יודעת שבעוד שנה זה יקרה, ניחא. אבל העובדה שאף אחת לא יכולה להבטיח לי שזה יקרה ומתי זה יקרה. זה מפחיד ומתסכל וכואב. זו פעם ראשונה שלא הייתה לי שליטה על החיים שלי. לא משנה שהלכתי לרופאים הכי טובים, עשיתי בדיוק מה שאמרו, אני עדיין לא מצליחה להשיג את מה שאני רוצה.
- תופעות לוואי – מוכרחה להגיד שהתפלאתי שמעט נשים ציינו את תופעות הלוואי ובכל זאת, יש להן מקום כבוד.. הזריקות מנפחות אותך ואת הבטן, חלקן כואבות. תופעות הלוואי של ההורמונים גורמות לך להרגיש בהריון לכל דבר, רגישות בשדיים, עייפות ואז כשאת כבר מלטפת את הבטן ומתחילה לחשב תאריך לידה משוער, המחזור מגיע. ההתרסקות כואבת יותר.
- השיגרה נמשכת – להתחיל את היום באולטרסאונד וגינלי של רופא קופה לא סבלני במיוחד, להרגיש חשופה ונחדרת, לאסוף את עצמי, ללכת לאחות לבדיקות דם, היא לא מוצאת כבר מקום איפה לדקור כי כל הוורידים מחוררים מרוב בדיקות, לנשום, לאסוף את עצמי שוב, לנסוע לעבודה, לנסות להיכנס בשקט בשקט כדי שלא יראו ששוב פעם הגעתי מאוחר, לפגוש את הבוסית שלי בדיוק במסדרון, לחייך אליה במבט מתנצל, לרוץ מהר לחדר שלי, לעשות מאמץ להתעלם מכל מה שקרה הבוקר ולהתחיל את יום העבודה.
- חוסר טאקט – ״מגיע לך מזל טוב?״ ״את סתם שמנה או שאת בהריון?״ לכי תסבירי להם מה את עוברת. כל אחד חושב שהוא יודע הכי טוב בשבילך. אמירות של ״אולי פשוט תיסעו לחופשה ובטח שם תכנסי להריון״, ״עם כל הטכנולוגיה של היום בסוף בטוח תכנסי להריון, פשוט תשחררי את זה״, "בטח כי אין לך ילדים (תודה על התזכורת) כשיהיו לך תחשבי אחרת (נכון, ועדיין: קצת רגישות)", כל חודש מישהי ״חלמה״ שאני בהריון או אינטואיציה ובסוף אני הייתי נשארת עם המפח נפש.
- כולן חוץ ממני – הסביבה שמתקדמת, מסביבך מרגיש שכל אחת נכנסת להריון בשנייה בלי מאמץ ואת נשארת מאחור. להיות בסביבה של משפחות עם הרבה ילדים, הקנאה בחברות שנכנסות בקלות להריון. העיניים המרחמות שלהן, החברות שמפחדות לספר לך על הריון, אנשים שילדו ומפחדים שתעשי עין הרע.
- רוחניות בשקל – "זה המבחן שלך בסבלנות", "הכל בא בזמן שלו, כנראה זה עוד לא הזמן", "זה השיעור שלך, תחשבי מה את צריכה ללמוד מזה", "תעשי על עצמך עבודה ותראי מה מעכב אותך", ״לפעמים צריך פשוט לשחרר ואז זה מגיע״. אולי אתם צודקים, אבל זה לא תומך באמת. זה מעצבן. משהי כתבה באחת התגובות ציטוט שמבהיר איך זה מרגיש כשמקבלת עצה כזאת "השבע לעולם לא יבין את הרעב".
- הורמונים – להכניס המון חומרים לגוף שלי. בתור מי שממעטת בכדורים והתערבויות, שמשתדלת לאכול בריא ולשמור על הגוף שלי. פתאום כדורים וזריקות. זה מרגיש לי כל כך מנותק מעצמי, מהטבע. כמעט כמו ללכת נגד הערכים שלי מצד אחד. ומצד שני, לא רואה ברירה אחרת.
- הממסד הרפואי – יש לך מושג כמה זה קשה לחכות לבדיקות כי את לא מצליחה להיכנס להריון ולחכות בתור עם הריוניות מתוקות שמלטפות את הבטן? או כשיש חוסר סבלנות בבוקר של הרופא/ה או האחות או טכנאית האולטרסאונד. כשמסורבל לקבוע תור, כשקשה לדבר עם הרופאה ולהתייעץ, כשניתקת לאחות ונזכרת שיש לך שאלה חשובה ועכשיו איך תצליחי לתפוס אותה. ברוב המקרים הצוות רגיש ונעים, אבל כשהוא לא, זה כואב.
- בטא שלילית/חוץ רחמי/כימי/הפלה – בקבוצה יש נשים שעברו הפלות חוזרות, לידה שקטה, הריון חוץ רחמי, הריון כימי (הריון שהפסיק להתפתח) ומה שרובנו עוברות מדי חודש זו בדיקת בטא כדי לבדוק הריון, בדיקה שלילית אומרת שאין הריון. גם החודש. מלהיות בתקווה של הריון ותינוק למציאות שגם החודש זה לא יקרה, זה קשה וכואב ומייאש. ורגע אחרי שנבכה על זה, נצטרך להמשיך בעבודה. לחזור לחייך מול המשפחה ומול כולןם ולדעת שעוד מעט הכל יחזור על עצמו. ולגייס את כל האמונה והתקווה חזרה לקראת הניסיון הבא…
יש עוד הרבה מה לכתוב על המתחים הנפשיים, על הלחץ שזה מוסיף בזוגיות כי חייבים לשכב עכשיו, כי למי יש כוח לסקס בכלל כשאת כל הזמן בבדיקות וזריקות. על הפחד שידעו בעבודה, על הפחד שיפטרו אותך מהעבודה כי זה גוזל זמן וכי את לא במיטבך. באמת שאפשר להוסיף עוד סעיפים…
אבל לאור כך שאני יודעת שהרבה מטופלות פוריות קוראות, אני רוצה לסיים ולהגיד שאתן גיבורות על!
באמת. יש בכן עוצמות מטורפות. כוח טבע שאין לזלזל בו. וגם אם אתן עדיין לא אימהות – הילדות והילדים שיהיו לכן ברי מזל ויזכו באימהות לביאות שנלחמו כדי להביא אותן לעולם ועברו כל כך הרבה קשיים בדרך.
הטאבו בנושא הזה, קשר השתיקה, פוגע בנו. זה גורם לנו להיות לבד בהתמודדות הקשה הזאת. אז נכון שאלו שאוהבות ואוהבים אותנו לא תמיד הכי רגישים או מסוגלים להבין אותנו. אבל אפשר להסביר ולהדריך וגם לכעוס ולקטול תגובות לא רגישות, תסבירו להןם מה אתן צריכות. תדאגו שתהיה לכן לקבוצת תמיכה פיזית. כזאת שתחבק ותנגב את הדמעות ותאמין בכן וביכולות שלכן להיכנס להריון בריא ותקין ושמח. מגיעה לכן תמיכה. אמיתית.
מאחלת לכל מי שמתפללת ונלחמת כדי להביא לעולם ילד.ה לקבל תשובת בטא חיובית והריון רגוע ומשעמם, עם לידה מדהימה ותינוק.ת בריאים בידיים שלכן בסוף הדרך. שולחת אהבה גדולה לכל הלביאות. בשורות טובות!
————————————-
ביום שלישי בשעה 21:00 וובינר 'את שווה יותר' עם שבעה צעדים לאהבה והערכה עצמית. הרשמה חינמית פה
ביום רביעי בשעה 20:00 וובינר 'לוקחות אחריות על הכסף שלנו!' עם אורה אייל האופטימית. הרשמה חינמית פה
וובינר זה שיעור מקוון, אפשר לראות מנוחות המחשב או הסמארטפון, בלי לצאת מהבית 🙂
