גיל 30, שנת הסרטים הגדולה מחר אני אחגוג 31 חורפים על פני האדמה הזאת זמן טוב לסכם את השנה. גיל 30 עבורי היה גיל הסרטים. אכלתי מלא
מזה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט על העוולות הנוראיות שהפטריארכיה מעוללת לגברים. על דברים שמכאיבים לי בלב כשאני חושבת על החינוך שלנו לגבריות. כתבתי כמה
כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם שמעתי את המשפט הזה בהודו. בבית יתומים שהקימה אישה ברישיקש. מדי ערב לפני השינה הילדות והילדים מתכנסים יחד, במעגל,
לפני כמה שבועות הייתי בהקרנה של הסרט "גרשו את השטן בחזרה לגיהנום" מטעם תנועת 'נשים עושות שלום'. הסרט מתאר את מאבקן הנחוש של נשות ליבריה
בתור ילדה חייתי את הניגודים, מצד אחד סבא וסבתא שלי מצד אבא טריפוליטאים דתיים כמה כיף היה להגיע אליהם לשבת ללכת לבית הכנסת להדליק נרות
בסוף שבוע נסעתי ל'לה אינדיגה, פסטיבל האישה הפראית', בהחלטה ספונטנית. פגשתי חברות בהשתלמות, הנושא עלה והחלטנו ללכת יחד לפסטיבל. השארתי את הקטנה עם אבא שלה ויצאנו
נתחיל מהסוף כולם טועים כולם צודקים ו"מהמקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב". (שיר של יהודה עמיחי שלמדתי בבית הספר בספרות והוא לא פחות מיצירת
© כל הזכויות שמורות לאישווה
