סיכום שנה בשני מאבקים חשובים בהובלת נשים

עוד שנה עברה

שנה שבה היו פה שתי מערכות בחירות

שנה שבה לצערי יהיו פחות נשים בכנסת מבעבר

ועדיין

כשבאתי לסכם עלו לי שתי התמונות האלה כמקור להשראה, לתקווה ולעוצמה.

באחת, גרטה טונברג, שאם לא שמעת עליה עדיין אני אהיה מאוד מופתעת.

גרטה היא בת 16 והיא הדבר הכי קרוב לנביאה מודרנית שיש. ונביאת זעם. היא עומדת בחזית המאבק העולמי במשבר האקלים והיא זאת שהביאה אותו לשיא של עניין ויחס. מבעיה שהטרידה בעיקר את העולם האקדמי ואת העולם האקטיביסטי הסביבתי, גרטה הביאה את זה למערכות חדשות ברחבי העולם ורתמה על הדרך עוד מיליוני אנשים שיצאו לרחובות בשישי האחרון בדרישה שהממשלות שלהם יתחילו לפעול. היא נאמה בועידת האקלים של האו"מ ומועמדת מבטיחה לפרס נובל.

לגרטה יש אספרגר ובמילותיה – "זה מה שנתן לי את האפשרות לראות דברים מחוץ לקופסה, אני לא מאמינה בקלות לשקרים, אני מצליחה לראות את האמת. אם הייתי כמו כולם, סביר להניח שלא הייתי מתחילה את שביתת בתי הספר. אני לא חושבת שהייתי מתעניינת באקלים בכלל".

גרטה מקבלת הרבה ביקורת בימים אלה ואני רוצה לכתוב פה שהיא השראה. השראה לכמה כוח יש לכל אחת ואחד מאתנו להביא שינוי. השראה ללדבר את האמת שלך בלי ליפייף או להקטין. השראה לדאגה אמיתית לעולם ולשליחות ציבורית מסורה. השראה למי שפועלת בשביל מה שחשוב לה גם כשזה לא פופולרי ונגד הזרם ובסוף מובילה לשינוי.

בתמונה השנייה, סימונה מורי מלווה בשני ילדיה יוצאת בשבוע שעבר מבית הכלא אחרי 22 שנה (!) של מאסר בגלל שרצחה את בעלה המתעלל והסדיסט. רגע מרגש של צדק ושל איחוד משפחה ראוי. (קרדיט תמונה מהפרופיל של כרמן אלמקייס)

התמונה הזאת חשובה כי היא עדות לכוח של אקטיביסטיות. אקטיביסטיות שהכירו את הסיפור של דלאל דאוד, שגם היא נכלאה בשל רצח בעלה המתעלל ויצאו לקמפיין ציבורי חסר תקדים כדי לשחרר אותה והצליחו! הן המשיכו והצליחו לשחרר את סימונה השבוע וכעת הן ממשיכות לפעול לשחרורה של אריקה פרישקין. הדף משחררות את סימונה מספר את סיפורן השקוף של הנשים האלה ודואג להביא את הסיפורים האלה לציבור ובכך מביא צדק לאותן נשים. זה מרגש לראות כמה הצליחו לעשות מאז שהחלו ואינשאללה שזו תחילתה של מגמה שבסופה החקיקה גם תשתנה כך שהעונש יהיה מידתי ויתחשב בנסיבות.

ובאופן אישי אני רוצה לכתוב לכן שהייתה לי שנה מטלטלת. כמעט ולא כתבתי כאן.

נכנסתי להריון וילדתי אוצר מתוק בשם דולב שהוא כבר אוטוטו בן חודשיים.

ועכשיו אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי, לכתיבה ולהשראה ואני כל כך שמחה שאתן פה איתי, עוקבות, מגיבות, תומכות.

היה לי חשוב לפתוח את השנה בפוסט כדי לחזור לכתוב פה באופן קבוע והתגובות שלכן נותנות רוח גבית משמחת כל כך.

אז כדי לסיים בנימה יותר קלילה – מחקר חדש גילה שריקוד עוזר למנוע הזדקנות המוח 🙂

לשנה שבה

נרקוד יותר

נאהב יותר

נשמח יותר

נצחק יותר

נרוויח יותר

נשפיע יותר

נדע שאנחנו שוות ונפעל מתוך התחושה הזאת

בגב זקוף ובלי להתנצל.

שולחת אהבה וחיבוק גדול

מצוות אישווה

שכרגע הוא בעיקר אני 😉

שנה טובה של עשייה וחברות,

ערבה גרזון רז