שתי נשים נרצחו השבוע. שתי אימהות. עליזה שפק ז"ל דיווחה למשטרה על אלימות מצד הפרוד שלה, אך זה לא עזר לה לשרוד. אנגווץ וואסה ז"ל הייתה נשואה לשוטר, אימא לשלושה ביניהם בן חודשיים, הוא השתמש בנשק שלו כדי לרצוח אותה. אנגווץ היא ההרוגה העשרים ב2018 מרצח בתוך המשפחה. עוד אישה נפצעה בנתניה והיא עדיין במצב קשה בבית החולים.
זה הרקע לזעקת המחאה שהתחילו יעל אבקסיס, ענת לב-אדלר ורונית לב-ארי בשם 'שעת חירום – רק ביחד נציל אישה את אחותה!' שהזמינו נשים להפגנה מרכזית בתל אביב והפגנות נוספות בכל הארץ ביום חמישי ה-18/10/18 בשעה 11:00. למה בשעה הזאת? כי זו השעה של הצפירה בימי זיכרון. למען מטרות חשובות אפשר לעצור את החיים והמטרה הזאת חשובה מספיק!
כשהסתכלתי על האירוע הבנתי שאין אירוע בפרדס חנה-כרכור והחלטתי להתגייס לטובת העניין. מחאה מקומית היא הכרחית ומשמעותית כל כך! בפעם הראשונה (אני גרה 3.5 שנים כאן), התכנסו נשים וגברים למען נשים ברחבת המועצה המקומית. הלכנו לכיכר המרכזית עם שלטים, קיבלנו המון תמיכה וצפירות עידוד מעוברי אורח וגם מבטים מבולבלים וגרמנו למחשבה במרחב הציבורי.
בכל האירועים הוקראו הדרישות המרכזיות של המחאה וחשוב לי להנגיש אותם פה.
עיקרי הדרישות לשינוי מחאת 'שעת חירום למען נשים' / יעל אבקסיס, ענת לב-אדלר, רונית לב-ארי
- הפיכת כל הדיון באלימות במשפחה לנושא לאומי ממדרגה ראשונה, זהו טרור לכל דבר ועניין. ב-2017 הונחו על שולחן הכנסת המלצות למיגור האלימות כלפי נשים, אולם הן מעולם לא יושמו. אנו קוראות ליישום מיידי של ההמלצות על ידי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
- שינוי כל מערך הטיפול באלימות במשפחה והקמת מוקד חירום מיידי שייתן מענה לנשים במצוקה והצלתן מתוך מצבים מסכני חיים (בדומה למוקד 100).
- סינכרון מיידי בין המערכות המטפלות השונות: מערכת החינוך, הרווחה, המשטרה, בתי המשפט ועמותות השונות – כדי שיעבדו בצמוד וילוו בצורה מעגלית כל אשה במצוקה.
- שינוי מיידי של יחס המשטרה והרווחה כלפי נשים שמגיעות להתלונן. גורמי הטיפול, האכיפה והשיפוט יהיו חייבים לעבור הכשרה להערכת מסוכנות של הגבר האלים.
- הגברת חומרת הענישה במערכת המשפט גם כלפי אלימות "רכה" – לצורך יצירת הרתעה אפקטיבית. מערכת המשפט היא החולייה החלשה בטיפול בטרור הזה.
- מתן סיוע נגיש ומיידי לגברים אלימים כדי למנוע מצבי קיצון. גברים לא יודעים לאן לפנות.
- טיפול ושדרוג המקלטים לנשים מוכות והנגשתם לצד מרכזי הטיפול באלימות במשפחה לקליטת יותר נשים וילדים
- שילוב שיעורים קבועים במערכת החינוך על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה כדי ללמד ילדים מגיל הגן לזהות ולמנוע מקרי אלימות.
- דיון לאומי מעמיק בסוגיית מתן הרשיונות לנשק, לאור ריבוי מקרי האלימות כלפי נשים.
לסיכום, חשוב לציין שזהו לא מאבק ג'נדרי של נשים בלבד, שהרי אז דינו להישאר מאבק חלש ומוחלש. מה שהתחיל כהתארגנות עצמאית של שלוש נשים שאכפת להן ושפעילות שנים רבות בתחום מניעת האלימות במשפחה ולא היו מסוגלות לשתוק יותר, הוא מאבק של החברה הישראלית כולה על דמותה העתידית. אנחנו נרגשות וגאות לסמן יציאה חדשה לדרך ומקוות שיהיו גופים לאומיים שימשיכו את הטיפול בנושא באופן שיחולל שינוי.
בהפגנה המרכזית בתל אביב הדיווחים היו על כ500 נשים, היה יצוג תקשורתי מכובד וגם חברות כנסת רבות וזה חשוב! בנוסף היו עוד כעשרים מוקדים בכל רחבי הארץ והכל אורגן ספונטנית תוך כמה ימים. מדהים לראות כמה כוח יש לנו כשאנחנו מחליטות. וחשוב שנדע להשתמש בכוח הזה יותר.
באירוע בפרדס חנה ביקשתי שיעצמו עיניים וידמיינו עולם שבו ילדות ונשים הולכות בטוחות ברחוב, בחושך, לובשות מה שהן רוצות, יודעות שהן מוגנות. חשוב שנאמין שעולם כזה הוא אפשרי ושיש בידינו ליצור אותו! אין לנו פריבילגיה להתייאש ובאמת שהעולם כפי שהוא כרגע הוא תוצר של תרבות – אפשר לשנות תרבות! והגיע הזמן…
אנחנו כרגע חיות באמצע של מהפכה תרבותית חסרת תקדים, קמפיין האותיות, אחת מתוך אחת, #METOO #לא התלוננתי, צעדות נשים ענקיות ברחבי העולם ועוד ועוד, התעוררות לעוצמה הנשית ולכוח של סוף עידן ההשתקה והשתיקה. אנחנו לא נאפשר יותר את מגפת 'חוסר עניין לציבור' ו'שלום בית'. זהו. עידן חדש.
מותר לנו לכעוס, חשוב שנזעק, החובה שלנו היא לפעול למען הנשים שקולן עדיין לא נשמע ושלא יכולות לצעוד אתנו ברחובות. טוב שיש אירועים כאלה לעורר אותנו לפעולה. כל הכבוד ליוזמות והמארגנות של המהלך ושל האירועים בכל הארץ ויאללה שנצליח, כי אין ברירה אחרת.
זו רק ההתחלה – ב 25/11/18 יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים יש עצרת מרכזית בתל אביב וחשוב שיהיו אירועים בכל רחבי הארץ.
