קבלת שבת בפסטיבל שיווה. צילום- עמרי רווח המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים. יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו מפרסמות על אנסים וסוטים, על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך משכנעות את המשוכנעות משוכנעות שאנחנו משכנעות אבל הם לא מבינים

"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם." משנה אבות ה טז' אז אני דוחה את הכתיבה של הפוסט הזה כבר יותר מדי זמן כל פעם יש לי משהו יותר חשוב להגיד משהו אחר שצץ ועולה בסדר העדיפויות. הרי הכי קשה זה לכתוב את מה שבאמת מפריע לך

אי שם ב2008 בעודי מטיילת בדרום אמריקה, בעיירה נידחת בפרו עשיתי קרחת. גילחתי את הראש לגמרי, סכין מספר אחד, איזו תחושה מדהימה! רוב חיי היה לי שיער ארוך, לא הייתי מסוגלת לדמיין את עצמי בלעדיו. אפילו פחדתי בתור נערה מסרטן בעיקר בגלל הקרחת וכי חשבתי שאני אהיה מכוערת כל כך שזה יהיה נוראי. ואז ביום אחד בינואר

*טריגר תקיפה מינית בילדות והפלה- נכתב ב2012 "אחרי הרבה התלבטויות, מחשבות ומחשבות שניות ושלישיות, החלטתי לפרסם את זה כי אם לא אני אז מי ואם לא עכשיו אז מתי? אני מרגישה שהרבה פעמים לאנשים יש תפיסה מאוד מסוימת עלי, על מי שאני. אוסף של תכונות- שמחה, נחמדה, חיובית, אופטימית אולי אפילו יפת נפש. אחרי תקופה

מאז שהפכתי לצמחונית ואחרי זה לטבעונית שואלים אותי על זה הרבה. אני מנסה להסביר מה השתנה אצלי ולא להטיף יותר מדי, אני מנסה להיות אוהבת ולא ביקורתית כלפי כל אלו שלא מסכימים איתי, או כלפי כל ההערות שכל צמחוני-טבעוני שמע אלף פעם, דוגמת 'אני טבעוני בין סטייק לשניצל' או הערות על כמה 'זה לא בריא'

בימינו צריך אומץ בשביל לאהוב את עצמך כמה עצוב שזה רחוק מלהיות מובן מאליו שאנחנו אומרים ואהבת לרעך כמוך כלאחר יד אבל שוכחים לאהוב את עצמנו ולא באמת אוהבים אחרים. זה כמעט כינוי גנאי היא אוהבת את עצמה איך היא מעיזה? לאהוב את עצמה איך היא מעיזה להרגיש ראויה לאהבה? ככה מתחיל הלופ המחזורי והאין

אהבתי אותך עוד לפני שנולדת לפני שנולדתי עוד כשהייתי חלקיק זעיר בגוף של אימי כבר אז אהבתי אותך אהבה שיודעת אהבה שיודעת שלא משנה מה יקרה הלב שלי יאהב אותך שאתה הבית שלו והוא ירצה לחזור אליך האבא של הילדה שלי השותף והאהוב שלי אם תרצה ללכת הדלת פתוחה כי אני אוהבת אותך והאושר שלך

בעולם שבו יש בושה בכך שגבר אוהב גבר אני מתביישת בעולם שבו יש בושה בכך שאישה אוהבת אישה אני מתביישת בעולם שבו מחביאים אהבה ומתגאים בשנאה אני מתביישת בעולם שבו מפחדים מגילויי חיבה מצניעים תשוקה מסתירים את מי שאת-ה אני מתביישת. לא חייבים להתרבות לא חייבים להזדהות לא חייבים להיראות אבל חייבים להכיר בכך שהליכה