את נגה הכרתי יחד עם אסנת בשבת מדהימה ומעוררת השראה בדרום לפני שנים רבות. נגה היא מסוג הנשים האלה, שנכנסות לחדר וזה כאילו מישהו הגביר את האור. היא תמיד לבושה צבעוני ויש לה חיוך שמצליח למוסס כל מחסום או התנגדות. היא גם במקרה אישה חריפה ואינטילגנטית, יצירתית בטירוף ומצליחה לשלב את היותה גיקית מחשבים, שחקנית פלייבק ססגונית

פינת לידות הבית התחילה במטרה להעלות מודעות ולהפחית בורות בתחום לידות הבית. כפי שכתבתי בפוסט הראשון, אני ילדתי בבית אחרי שהכרתי כמה חברות שילדו בבית לפני. לרוב זה משהו שנתפס כהיפי והזוי, אבל הנשים שאני מכירה שעשו את הבחירה הזאת, הן במקרה גם הנשים הכי משכילות שאני מכירה. אסנת היא אחת מהן. היא אישה כזאת

ילדתי בבית, מבחינתי זאת הייתה חוויה טרנספורמטיבית משנה חיים זאת הייתה הבחירה שאני הכי שלמה איתה והכי ממליצה עליה וכל כך נמאס לי לגונן על הבחירה הזאת ולהרגיש מאנשים שיקרים לי שאני חסרת אחריות ומסכנת את הילדה שלי ובעיקר תחושה חזקה של זלזול באינטיליגנציה של נשים שבוחרות ללדת בבית. למזלי, אני מוקפת בנשים שבחרו את

בעקבות הפוסט פורץ הדרך הזה ששותף בדף הפייסבוק של אישווה, מיי-רב חכמוף חברה ואישה שווה במיוחד שלחה לי את הטקסט הזה שכתבה. טקסט ששווה לשתף: "אף פעם לא אהבתי את הבטן שלי, מאז שגיליתי את הגוף שלי, לא אהבתי את הבטן שלי, היא תמיד נראתה לי לא שייכת לגוף שלי, רציתי בטן אחרת. זה מוזר לי

אני משערת שכל אישה שנמצאת בזוגיות ובגיל הפוריות (ולפעמים גם גברים במצב משפחתי תואם) מכירה את זה - בכל רגע נתון שאת לא בהיריון, או במשכב לידה, עשויה לצוץ השאלה "למה את מחכה?" ולפעמים אפילו "נו...?" זה לא כל כך משנה אם כבר יש לך ילד.ה, או אפילו שניים. תמיד יהיה מי שיתעניין מתי תיכנסי

באמת, בלי צחוק. אחת הפעולות השנואות עלי בעולם זה לשאוב חלב אבל בשביל העברת המסר אני מוכנה לשאוב חלב אם טרי, איכותי ובריא. ליטר אם צריך כדי שאתם תהנו מגבינות וגם אולי תבינו על הדרך שחלב לא צומח על עצים. לא קוצרים חלב, זאת לא תנובה של הארץ זה לא פרי האדמה. אני גאה לומר

קראתי את זה באנגלית והייתי חייבת לתרגם את זה- דוגמה לאישה שווה שמחנכת את הילדה שלה להיות אישה שווה גם, כל כך חשוב שהורים וילדות-ים יקראו את זה ויזכרו- זה שהן ילדות לא אומר שמותר לזלזל בזכויות שלהן למרחב בטוח! ולסיפור: "אני אחות חדר מיון. אנחנו לא מורשות להסתובב עם פלאפונים עלינו, הם שמורים בלוקרים. קראו

בתור אישה שהייתה המון מחוץ לבית כמורת דרך, את תקופת הקיץ העברתי בעיקר בבתי מלון עם תיירים חמודים, נהגי אוטובוס ומלא שמש. לראשונה נחשפתי לאפליה כלפי נשים בשוק העבודה עם האימהות, בדרך מקרית לחלוטין הגעתי לעבודה מדהימה במשרה מלאה מהבית. כל כך הזדהיתי עם המאמר של קתרין זלסקי שהייתי חייבת לתרגם את זה עבורכן: העתיד

בקורס קצינים הבנתי מה זה נוהל אדמה בוערת, הבנתי גם את ההגיון. המ"פ שלי ניסח את זה יפה, כשאתם הולכים לפגוש את הנשיא ואתם מאחרים, אתם תרוצו, לכן גם כשאתם מאחרים לאנשים- תרוצו. טוב להרגיש תחושת דחיפות בריאה. התחושה הזאת מלווה אותי בעשייה חברתית ובהשקפה שלי על החיים: אין זמן- אם לא נעשה, אף אחד

1. את מדהימה! את בריאה, הגוף שלך בריא, התינוק-ת שלך בריא-ה תסמכי על עצמך ותסמכי על הגוף שלך. את מסוגלת. את חזקה. אם היית תקועה במעלית והיית נאלצת ללדת לבד, היית מצליחה לבד, בלי שום סיוע. תזכרי את זה ותזכירי לעצמך את זה כל הזמן. 2. להיעזר זה חשוב! את לא במעלית לבד, תפרגני לעצמך! הייתה