יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג זה נראה קצת כמו מוניטור שמנטר את קצב היצירה שלי או יותר נכון את הקצב שבו הכתיבה שלי נגעה באחרים וזה מדהים היכולת הזאת לכתוב משהו ושזה יגיע למאות ואלפים בלי להתאמץ פשוט כי היה שם משהו מדויק משהו שנוגע משהו שנתן ערך מוסף לקוראת

יותר מהכל אני מפחדת מאלימות ואלימות מבחינתי זאת כמעט כל התנהגות שמבזה, מכאיבה או משפילה אדם אחר אני לא חוויתי כמעט אלימות בחיי וכשחוויתי קפאתי מולה זה היה כל כך שונה מהמציאות שלי שלא יכולתי לתפקד מול זה בין אם זה גבר שהניח עלי יד ללא הסכמה (באוטובוס) או נערים שהתחילו מכות מחוץ לבר או

ב2013 יצאתי לאסטנבול לסמינר נשים ישראלי-פלסטיני. היינו כ-30 נשים, חצי פלסטיניות וחצי ישראליות ובמשך 5 ימים רק דיברנו. אלו היו הימים מהקשים בחיי. כל כך קשה להיות בחלל זהה עם נשים מנרטיבים הפוכים-מתנגשים. כל כך קשה להכיל את הכאב שנגרם להן בגלל הקיום שלנו. באותם ימים הבנתי כמה מורכב הסכסוך באמת, כמה הוא בראש ובראשונה אצלנו,

תנו לילדים לרעוב בחג אם הם רעבים בכל יתר השנה מה הביג דיל שיהיו רעבים עוד יום! אנחנו מתחזקים חברה קפיטליסטית דורסנית שבה החזק חי בכיף והחלש נלחם מדי יום כל מפעל ההאכלה בחגים מקומם אותי! איפה כל אותם עשרות אלפי אנשים מדהימים כשצריך אותם באמת? כשצריך לצאת לרחובות ולמחות על מצב הרווחה על כך שיש

כשהתחתנו היה לי ברור שאני על השם משפחה שלי לא מתכוונת לוותר. יש לי חברות רבות וטובות שאני אוהבת ומעריכה מאוד שיום אחרי החתונה הופס לא הצלחתי למצוא אותן בפייסבוק כהן הפכה לביטון לוין הפכה לגרינברג והבנתן את הקטע... איך משנים זהות כל כך בקלות? רק בגלל חתונה? אבל בתכלס לא חשבתי על זה יותר מדי היה

שלט חוצות ענק שנתקלתי בו בדרך הביתה שמפרסם חברת בירות (שאני לא אנקוב בשמה) שלט שנתקלות בו נשים וילדות גברים וילדים מסר שמגעיל עד כמה הוא לגיטימי עד כמה רוב מי שעובר על פניו מקבל אותו כעובדה. "ברוך שלא עשני אישה" עוד משפט שנאמר מדי בוקר על ידי גברים רבים מדי במחוזותינו עוד משהו שנתפס

קבלת שבת בפסטיבל שיווה. צילום- עמרי רווח המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים. יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו מפרסמות על אנסים וסוטים, על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך משכנעות את המשוכנעות משוכנעות שאנחנו משכנעות אבל הם לא מבינים

בתור ירושלמית אני זוכרת את המאהל למאבק בגזענות שארגנו יוצאי אתיופיה ב2012 ליד בית ראש הממשלה. זה התחיל בעקבות כתבה של ערוץ 2 שחשפה גזענות חריגה בקריית מלאכי נגד בני העדה. אלמיטו פארדה בת השלושים לא רצתה שביתה בת הארבע תגדל למציאות הזאת ובפברואר 2012 היא כתבה בפייסבוק "אני הולכת לשבת מול בית ראש הממשלה

תינוקת רביעית נהרגה במהלך סוף השבוע, כפי שאורלי וילנאי מדווחת בעיתון הארץ. בגיל ארבעה חודשים היא הושארה באחד ממחסני הילדים הפירטיים בדרום תל אביב, שם השאירו אותה בעריסה עם בקבוק לבד והיא ככל הנראה נחנקה למוות. בת יחידה להוריה, מבקשי מקלט מאריתראה שעובדים בעבודות זמניות וככל הנראה לא יוכלו אפילו להתאבל על מותה. יש אנשים

אנחנו כבר קהות לזה אלימות כלפי נשים היא כל כך שגרתית שהיא מדווחת כדרך אגב דרך אגב עוד אישה נרצחה אחת מתוך 138 נשים שנרצחו בעשור האחרון המשפחה ניסתה להשכין שלום בית כנראה שבענייני משפחה יש משא ומתן עם טרוריסטים גבר מואשם בעבירות מין כלפי קטינים גבר יוכל להתחתן עם אישה נוספת כי אשתו חולת נפש