ראינו את הסרט "כלבי מלחמה" הערב. סרט על שני גברים צעירים שהפכו לסוחרי נשק בינ"ל ועל התעשייה הכלכלית שמניעה את גלגלי המלחמה. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט היה מאוד שוביניסטי, (אפשר לקרוא ביקורת מפורטת של נגה כהן) ובמהלכו התמלאתי זעם על הגברים שמניעים את מכונת המלחמה הזאת ועל זה שגברים אמתיים צריכים להבין שהגיע הזמן לפנות את מקומם בהנהגה לנשים! למה? מקווה שהצלחתי להסביר:
קראתי על מחקר מעניין שנערך עם שימפנזים ששיחקו עם מקלות, הזכרים לרוב הפכו אותם לכלי נשק והנקבות לרוב הפכו אותם לבובות.
בצבא פיקדתי על טירוניות והייתי אחראית על המטווחים. אני זוכרת כמה זה הרשים אותי שבנות 18 רבות במטווח הראשון ולפעמים לאורך כל המטווחים היו בוכות תוך כדי. זה הרשים אותי כי אני חושבת שזו הבנה עמוקה ומהותית של נשק והייעוד שלו. הרג. כשלוקחים רובה ביד, זה כדי ללמוד איך להרוג. ואם זה לא מצדיק דמעות, אני לא יודעת מה כן.
על ההגה, רוב הנשים שאני מכירה זהירות יותר מהגברים. נוהגות לאט יותר בחושך, מהססות יותר כשהן עושות רוורס, דואגות להסתכל במראות, לאותת ולשמור על מרחק. אני רואה את זה באותה צורה. הבנת הפוטנציאל של הכלי הזה ככלי שיכול להרוג. הלעג שמופנה לנהגות פעמים רבות הוא בדיוק הסיבה שצריך לשבח אותן.
יש גם גברים שמהססים וחרדים על הכביש או נוגעים בנשק בלב כבד או שהיו שמחים לבחור בבובה. אבל כיום מקדשים גבריות שתהפוך מקל לרובה ותנהג בצורה פרועה. בעוד שאת הנשים מעודדים לקחת בובות, להיזהר מנשק ולחשוב פעמיים בכביש. כל עוד זה המצב, גברים חייבים להבין את העליונות של נשים בניווט העולם לכיוון בטוח, שליו והרמוני יותר.
הסרט המחיש בצורה הכי טובה את מכבש הלחצים שמופעל על גברים לפרנס, להצליח בכל מחיר וגם כמה בקלות לגבר נשק נראה כמו משחק ותו לא. גברים הם אלו שמפעילים את מכונות המלחמה כי קל להם לנתק את הרגש, להתייחס לזה כמשחק, כרעים מול הטובים, לראות את זה בעיניים שכלתניות ומנותקות מהמציאות. במציאות תעשיית המלחמה היא תעשייה מושחתת, עקובה מדם, שרוצחת, אונסת, שודדת וגוזלת מחפים מפשע את כל מה שיש להם על בסיס יומיומי.
מלח הארץ, טובי בנינו ובנותינו נמצאות בתעשייה הזאת, שבה גברים עדיין מככבים, יוצאי יחידות קרביות שהולכים לאמן יחידות בטורקיה, באפריקה, בדרום אמריקה ואצל כל מי שיסכים לשלם להם. והם מרוויחים מזה טוב. מה זה משנה שאחר כך נשים נאנסות באיומי רובה? או שילדים נרצחים על ידי מי שאימנו? הקלות שבה הילדים הטובים שלנו יכולים להכשיר עבור עצמם את הכסף הזה, היא פושעת. אבל למה שהם לא יעשו את זה כשהמדינה שלנו מתפרנסת מזה? כשכסף המיסים שלנו דואג למיטב הטכנולוגיות בתחום?
אף אישה שאוהבת את ילדיה לא תנהיג את המדינה לפציפיזם בידיעה שמחר תוכל לפרוץ מלחמה שתביא לסופנו. אבל יש הבדל גדול בין צבא הגנה לישראל לבין המפלצת הביטחונית שצצה לנו כאן. והביקור של ראש הממשלה שלנו לאפריקה זה רק קצה קצהו של שיתופי פעולה עם כמה מהדיקטטורים ומנהיגי הגרילות הגרועים שהעולם ידע.
נשים יכולות להיות גבריות וגברים יכולים להיות נשיים. אני רוצה לראות מנהיגות נשית! שתורכב מנשים וגברים ותנווט את הספינה לחוף מבטחים שבו בקצה של תהליך נהייה יצואני הפלפלים והתפוזים והטכנולוגיות הירוקות המובילים בעולם ולא יצואני הנשק (=מלחמה) המובילים בעולם. אני באמת ובתמים מאמינה שמנהיגות נשית תהיה אחראית יותר ותצליח לגרום לנשים וגברים להיות בטוחים יותר ותרסן את ספירלת ההתחמשות העולמית. לא בטוחה שמהילרי קלינטון תבוא הבשורה, אבל שווה לחכות ולראות.
