18 בדצמבר 2014

פוסט חנוכה לא חגיגי: המאבק שלי בין החושך לאור

אותגרתי לא מזמן באתגר התודות (להודות ל3 אנשים במשך 7 ימים בסטטוס בפייסבוק). אני מתה על זה. אני נושמת הוקרת תודה באופן יומיומי, תודה לאלה יש לי הרבה על מה להודות וכיף לי גם לשתף את זה. אבל מהיום הראשון יש משהו שאני שומרת בבטן. יש תודה צינית
המשיכי לקרוא
26 בספטמבר 2014

אייל גולן כמשל לגבר נורמטיבי- קריאת התעוררות

  מה אני רוצה מגברים? מה אני רוצה מאייל גולן? יש לו הזדמנות עם נשים יפהפיות, שהן ילדות, אבל עבורו הן נשים יפות שחושקות בו וצורחות את שמו ומתחננות למגע שלו, אז מה הוא כבר עשה רע?  אייל גולן בשנות הארבעים לחייו, אבל הוא ילד, הוא כמו הנערים
המשיכי לקרוא
21 בספטמבר 2014

להרגיש מכוערת

להרגיש מכוערת ככה הרגשתי רוב חיי הבוגרים. ביסודי הייתי ילדה לא מקובלת שזה אוטומטית נותן תחושה פגומה אחרי זה כשעברתי בית ספר הייתי מאוד אהובה אבל בגיל 13 חבורה של ערסים בנסיעת אוטובוס הביתה התחילה לצחוק עלי ‘מכוערת, קונפה’ ושאר פנינים נכנסו חזק לתודעה משום מה, הדברים הרעים
המשיכי לקרוא
21 בספטמבר 2014

אני זוכרת איך זה להיות בת 15

הפוסט פורסם בפייסבוק שלי בעקבות הפרשה של אייל גולן והקטינה, הרגשתי שאני מתפוצצת מרוב הזדהות עם הקטינה והרגשה שבאמת לגברים אין מושג איך אנחנו חוות את המציאות בנוסף לרצון עז לצעוק ולהדהד שהיא לא אשמה! הפוסט כעבור כמה שעות הפך לויראלי ואף הגיע לסטטוסים מצייצים. “ממרום 28 שנותי אני
המשיכי לקרוא
0

סל קניות