בא לי לדמם

בא לי לדמם

בא לי לדמם
שהדם יזרום במורד הרחובות
שיחלחל לאדמה
שיזרום
ויצא
אני כל כך רוצה שיצא
להתרוקן לגמרי
ולהתחיל מחדש
משהו בתוכי
מת
וזה מפנה את הדרך
לחיים
שעוד יצמחו בי
הדם הזה
שמפעפע בי
הדם הזה
שאני מסתירה
ומתביישת
ומתעצבת בבואו
הדם הזה
שמזכיר לי שעוד חודש עבר
שהחיים הם רגע
והרגע הזה חיים
הדם הזה
שתמיד נעצר
ונבלם
וגם אני מרגישה
בבלימה
מתמדת
בהקטנה, בענווה
בהתיימרות להיות בסדר
לשליטה
שאין לי
אני יודעת את זה יותר מתמיד
אחרי לידה
אחרי הבאת חיים לעולם הזה
אני יודעת
שאין לי שליטה
לא על חייה
ולא על חיי
והטבע הזה
שאנחנו מתנכרים לו
ובזים לו
הטבע הזה
אנחנו אפילו לא שיהוק
במוניטור של הטבע הזה
אנחנו גרגר בר חלוף
של קיום
די בינוני
שמתכחש לדם הזורם בו
ולפעמים
פשוט
בא לי לדמם.

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *