הקבוצה הגדולה ביותר של פמיניזם בארץ 'שיח פמיניסטי' (עם כמעט 18,000 משתתפות!) גועשת ורועשת מזה יותר מדי זמן כתוצאה משני נושאים אידאולוגיים חשובים:
- טבעונות- זכויות בעלי חיים
- פוליטיקה- זכויות לפלסטינים
אחרי הרבה מדי שרשורים, תגובות לא נעימות והתערבויות הכרחיות של המנהלות, בנושאים הנפיצים האלה, היה לי חשוב להסביר מה הקשר מבחינתי.
בצבא התחלתי בתור מש"קית ת"ש, לראשונה הילדה הירושלמית מבית טוב שהייתי, נחשפה למציאות שונה מאוד ממה שהכירה. אנשים שעובדים אבל מתקשים להביא אוכל הביתה, אנשים שחיים בצפיפות והזנחה נוראית, אנשים שלא מצליחים לעמוד מול הביורוקרטיה המסואבת ולא מקבלים את הזכויות שלהם. ובתוך כל זה אנשים. אנשים מקסימים שאהבתי, שהצחיקו אותי ודאגו לי, שהיו עבורי שווים לגמרי. אבל מהר מאוד הבנתי שקו ההתחלה שלהם ושלי שונה מאוד.
המשכתי בתור קצינה והצלחתי לחסוך את הכסף שהרווחתי ולטוס לדרום אמריקה. גם שם, ראיתי עוני מסוג אחר. מקבצי נדבות, ילדים שחיים בעוני מחפיר, התנדבתי בבית חולים לילדים וראיתי ילדים שחייהם היו ניצלים אילו היו נולדים במדינה אחרת להורים אחרים.
כמה שנים אחרי, בטיול בהודו נפקחו לי העיניים, ראיתי צמחונות כדרך חיים והבנתי שאפשר לחיות בלי לגרום סבל מכוון לאף יצור חי. הבנתי שבעלי חיים הם לא מוצר אלא יצורים חיים שיש לנהוג בהם בחמלה ואחריות. כשחזרתי לארץ והתחלתי לקרוא ולהתעניין, הבנתי את היקפי הזוועה שעוברים בעלי חיים במשקים והפכתי לטבעונית.
התמזל מזלי ונסעתי לסמינר מעורב של נשים ישראליות ופלסטיניות ויכולתי לשמוע עדויות יד ראשונה של איך זה מרגיש להיות פלסטינית שגרה כמה דקות נסיעה ממני. כמה זה משפיל לעבור במחסום. עד כמה הם מפחדים מאתנו. עד כמה חוסר האמון הוא הדדי, אבל גם עד כמה יש לנו במשותף. אפשר לא להסכים לדרך המאבק של חלק מהפלסטינים ועדיין להבין שהמטרה שלהם צודקת ושהם כמותנו זכאים להגדרה עצמית.
באוניברסיטה לקחתי קורס סוציולוגיה וקורס מבוא למגדר. זה הספיק לי כדי לתמלל את החוויות האישיות שלי למשהו מוחשי ומוכח. לכך, שיש אי צדק מושרש, שיש מעמדות, שיש נורמות חברתיות שמכתיבות לנו התנהגות ומחשבה.
המפתח להבנה מהשורש, הוא הבנת המונח פריבילגיות- זכויות יתר
מורה הסבירה את זה בהדגמה פשוטה בכיתה. היא הכריזה על תחרות קליעה לסל והניחה את הסל אשפה מעל השולחן. היא ביקשה מכל התלמידים לקרוע דף מהמחברת ולעשות כדור. הכלל היחידי בתחרות הוא שאסור לקום מהמקום בו יושבים. קריאות שזה לא פייר עלו מהשורות האחרונות, בעוד השורה הראשונה חייכו בשמחה. המורה עברה בשורות, קודם השורה הראשונה יכלה לקלוע, הרוב המוחלט קלעו לסל, אחריהם השורה השנייה שגם הצליחו יפה, ככל שהתקדמו בשורות פחות ופחות הצליחו לקלוע, עד שבשורה האחרונה, אף אחד כבר לא הצליח.
תשוו את הספסלים האלה לגרף של אלו עם זכויות יתר ואלו משוללי הזכויות. יש כמה גרפים כאלה וכולנו נמצאים עליהם. אנחנו כל פעם נמצאות במיקום אחר על הגרף הזה. למשל:
בתור אישה אני מאחורי רוב הגברים
בתור מי שנולדה בארץ אני בשורה קדמית יותר מאשר עולים חדשים
בתור יהודייה אני בשורה שלפני מי שלא יהודי כאן בארץ
בתור מי שנראית אשכנזייה (אני חצי), אני לפני אתיופיות ונשים ממוצא מזרחי
בתור מי שגדלה למשפחה משכילה ממעמד הביניים אני לפני בנות המעמד הנמוך
בתור ישראלית אני בשורה ראשונה לעומת פלסטינית שנמצאת כנראה בשורה האחרונה
ולבסוף בתור בת אדם, אני נמצאת בתור המורה וקובעת החוקים בעוד בעלי החיים נתונים למרותנו הבלעדית
זה שאני קובעת שאני לפני משהו/י לא עושה את זה בסדר. זה מעוות. אבל זו המציאות וככל שנסתכל לה בעיניים נדייק לעצמנו את אמות המוסר שלנו (אפשר להמשיך את זה כמובן עם עוד פרמטרים: להט"ב, מוגבלות פיזית או נפשית, הפרעות למידה, תמיכה משפחתית ועוד)
מה הקשר?
הקשר הוא להבין איפה את במיקום על הגרף הזה ומי חלש/ה ממך וזקוק/ה לך להשמיע את קולה/ו…
להבין שנשים הן מוחלשות זו הבנה חשובה ולפעול כדי לשנות את זה, זה חשוב
אבל זה קצה קצהו של המאבק לצדק
מבחינתי, תפיסת עולם פמיניסטית היא חלק מתפיסת עולם שחותרת לעולם צודק
איך יראה העולם הצודק הזה? אני מזמינה אתכן לחשוב על התשובה לזה
אבל תזכרו, בדיוק כפי שגברים לא יתנדבו מעצמם לוותר על הפריבילגיות שלהם כדי לאפשר לנשים להתקדם,
כך חשוב להבין באיזה מהגרפים אתן יושבות בשורה הראשונה ובהן אתן יכולות לעזור פי כמה כדי לקדם את מי שקולה/ו לא נשמע מהספסל האחורי!
מוזמנות לקבוצת אקופמיניזם כדי להבין קצת יותר את הראייה ההוליסטית של פמיניזם-אקולוגיה-טבעונות
למי שחושבת שטבעונות זה בלתי אפשרי עבורה:
אתגר 22 – מזמין אתכן לאתגר של 22 ימים של מעבר לטבעונות עם ליווי ותמיכה
ויגן פריינדלי – דאגה לסמן את כל המוצרים ובתי העסק הידידותיים לנו
תיאבון בריא – מספק מתכונים מעולים וידידותיים למשתמשת
וכמה תמונות וציטוטים ששווה להכיר (תודה לנשות אקופמיניזם שתרמו!):
6 תגובות
בסוף תשכנעי אותי:)
כתבה מצויינת!
גם אני מזמינה את כולן להתנסות בטבעונות, אפילו רק ל-22 יום. הצילו את חייהן של אלפי חסרות ישע והפחיתו משמעותית את כמות האלימות בחייכן, ולו רק על ידי שינוי התזונה שלכן.
זה חינם, באינטרנט, בליווי מוסמך ומקצועי של נשים נהדרות שגם הן היו במקומכן לפני זמן ממש לא רב: http://www.etgar22.co.il
מאמר מצוין!
2 דברים נוספים שכדאי להכיר:
מדריך מסעדות טבעוניות/ ידידותיות לטבעונים
https://vegansontop.co.il/vegan-friendly-restaurants/
אפליקציה לאכול בחוץ – go vegan – מסמנת איפה יש מנה טבעונית קרובה.
יותר בגלל שכל קבוצת מאבק חברתי היא במיעוט, אז כולם חייבים להתאחד ביחד אחרת הם היו נדחקים עוד יותר לשוליים.
כל המאבקים קשורים.
כל הדיכויים קשורים.
מזמינה אותכן לנוער העובד והלומד- תנועה מורדת. הצטרפו למאבק למען השויון והצדק