מרגישה שאני הולכת בעולם בבגדי הסוואה: שרק לא יבחינו שאני אישה

ערבה רז גדרון אישה שווה אישוה אישווה
כנראה שגיל 30 שמגיע החודש, האימהות, הזוגיות, בשילוב עם מודעות מגדרית ופמיניסטית יכולים לבלבל, כי כבר תקופה שאני מרגישה… דהויה
מרגישה דהויה
מרוב עקרונות וערכים
בין אימהות לזוגיות
לא מוצאת את עצמי
לא יודעת מי זאת אני
ומה ההיא שזאת אני
רוצה.
לא יודעת מה ללבוש
או לנעול
איך להתלבש יפה
בלי לרצות להיות יפה
בלי שהקיום שלי יצטמצם לזה.
כאילו אם אני אשים מסקרה
או אנעל עקבים
אני אשרת את הפטריארכיה
אבל בפועל אני כולאת את עצמי.
מפחדת מתשומת לב
מזה שחולצה תהיה צמודה מדי
ואולי רצית את זה?
אני רוצה להתלבש יפה
ולצאת ושיבחינו בי
מרגישה שאני מתהלכת בעולם בבגדי הסוואה
שרק לא יבחינו שאני אישה
שיש לי ציצים ורגליים ותחת
שהעיניים שלי יפות
ועצמות הצוואר שלי בולטות
לא להיות חושנית
או נשית
כי זה מפחיד
אותי בעיקר.
אני יודעת איך זה מרגיש
שגברים עוצרים ומסתובבים
או לא מצליחים להסיט את המבט
אני מכירה את ההטרדה שבזה
אני מכירה גם את הסיפוק שבזה
ואני חוששת שהסיפוק הזה יביא אותי שוב
לצמא הזה שמגדיר ומצמצם אותך
לכדי איברים
ואני בכלל אשת איש
אז אולי טוב להיות בצבעי הסוואה
ודהויה
ולהתרכז בערכים ועקרונות
אבל אני נגד רעיון הצניעות
ההסתרה וההסוואה
ועדיין, בפועל
לא מצליחה להתגנדר בשביל עצמי
או בשביל אישי
מזניחה אותו ואותי
מקריבה את הנערה הזאת
שנהנתה מתשומת הלב לגוף שלה
עוד לפני שהבינה מה זה אומר
על מזבח מודעות היתר
והפחד.
אני יודעת היום מה ילדות ונשים עוברות
בגלל מה שהן לובשות
אני יודעת שזה אליבי
שמתיר את גופן
אין לי מושג איך לצאת מהפלונטר
של עצמי עם עצמי
איך להחזיר לעצמי את הצבעים
את הרצון להתלבש ולהיראות
מבלי ללכת לאיבוד
בעיניים שלכם.
אין לי מושג איך להיות גם וגם
גם אישה מודעת
וגם ‘אישה יפה’
וכך אני נשארת
אישה שווה, דהויה ומבולבלת.

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך