הפוסט פורסם בפייסבוק שלי בעקבות הפרשה של אייל גולן והקטינה, הרגשתי שאני מתפוצצת מרוב הזדהות עם הקטינה והרגשה שבאמת לגברים אין מושג איך אנחנו חוות את המציאות בנוסף לרצון עז לצעוק ולהדהד שהיא לא אשמה! הפוסט כעבור כמה שעות הפך לויראלי ואף הגיע לסטטוסים מצייצים.
"ממרום 28 שנותי
אני זוכרת בדיוק איך זה להיות בת 15.
אני זוכרת גופיות בטן קצרצרות
אני זוכרת את הרצון שיסתכלו עלי
את הרצון להיות מינית גם כשאין לי בכלל מושג מה זה אומר
אני זוכרת את הגאווה עם הפחד כשמישהו מתחיל איתי
במיוחד אם הוא חייל
והפחד גובר כשהוא יותר מבוגר
אני זוכרת את עצמי יושבת בפינת המעשנים
ומתפתחת שיחת בנות
של
איך בא לי סקס
מפי שתי ׳מנוסות׳
ואני לא שם בכלל
אבל מנסה להבין ולהשתלב
אני זוכרת את התקופה הזאת שאת
רגל פה רגל שם
את ילדה ומפונקת,
את חיה בתוך מסגרות נורא ברורות ועוטפות
ודווקא שם המסרים והלחץ החברתי הוא עצום
והמבוגרים כמעט לא מדברים על
מה זה מיניות ואיפה אני בתוך זה
זה מושתק
ואת מגששת באפילה עם לחצים
ותרבות שמראה לך נשים כמעט ערומות
בכל שלט חוצות
וילדים וגברים שהתחנכו על פורנו
שאת קרוב לוודאי לא ראית
ואם ראית אז זה הבהיל
את גם מרגישה כבר אישה
יש ציצים שמפתיעים איזה יום
ומקבלים יחס לפני שהבשלת
יש קימורים
וכל פעם שאת מצליחה להכנס לפאב
בלי שישימו לב
את מרגישה כמסתננת לארץ המובטחת של הגדולים
שבו יש לך שליטה עאלק
ואז נהג מונית עובר ומציע לך טרמפ בחינם
או שאיזה גבר מדבר אלייך ומסתכל לאורך כל הזמן על הגוף שלך
או שרוקדים ונשלחות ידיים כאילו זה ברור שזה מה שאת רוצה
ואת
מה את רוצה?
את רוצה להיות נאהבת
את רוצה שיראו בך אדם בוגר וירצו אותך
ויחשקו בך
כי את לא נראית כמו מי שיצאה מקטלוג
ומי ירצה אותך בכלל
והדימוי העצמי בשפל
ו׳כולן׳ כבר שכבו ואני לא התנשקתי
ומה לא בסדר איתי?
וזו מין ספירלה חברתית כזאת
שאת כלואה בה
מצב של הפסד בכל דרך שתבחרי
מצב שבו אין לך זמן לחפש ולהתגבש ולגבש עצמי
ולהבין מיניות
כי הלחצים הם סותרים ומפחידים
כי כולם יודעים
ורק את בחוץ.
והכל נראה תהומי
והרה גורל
ואם מישהו מתייחס
במיוחד אם הוא נחשב
במיוחד אם הוא סלב
את כמעט חסרת הגנות מולו.
ואת מרגישה בוגרת ובשלה
וברור שאני מוכנה
אבל מה את מבינה
ובשביל מי את עושה את מה שאת עושה.
אם את בת 15 ובמקרה את קוראת את זה
אני רוצה שתדעי שאת לא לבד
ואת ראויה לאהבה
ואל תתפשרי
ותעזרי בנשים שסביבך
וגם בקשרים וירטואליים
כי אני אשמח לתמוך ולחבק
את עצמי בת ה15 ולהרגיע
ולהגיד שהחיים נהיים קלים יותר
ושיהיה לך עוד חיים שלמים להתמודד עם גברים
תתחילי עם ילדים, נערים
בני גילך
ותעשי טובה ותשמרי על עצמך!"
קיבלתי תגובות מדהימות מנערות בהודעות אישיות והבנתי שהמילים שלי יכולות לעזור, לחזק ולהשפיע ושזה שווה את המאמץ. ציטוט של אחת מהן:
"אני, ילדה בת 15 וחצי – ופשוט התמלאתי חוזק נפשי כזה שאני לא יכולה לתאר אפילו.
אמנם אני לא ילדה של פאבים ומסיבות, אבל בכל אחת יש את הרצון להרגיש נאהבת.. ולצערי, כן אני נראית גדולה ואנשים גדולים מתחילים איתי. עזרת לי מאוד במה שכתבת, אני לא יכולה לפרט – אבל אני חייבת לך תודה ענקית ענקית !"
תגובה אחת
וואו הכתיבה שלך כל כך עוזרת להרבה מאוד בנות (כולל ובעיקר אותי) אני ממש מבינה אותך ובמצבך … אני בת 16 וקצת אך עדיין כל העניין של המיניות עדיין נושא מאוד שנוי במחלוקת מבחינתי .. אני אומנם לא ממש טיפוס של מסיבות במועדונים(יותר אצל חברים שגם שם אני הייתי עושה דברים רק כי החברה מצפה ממני שאעשה אותם) … וכל העניין של איך להתלבש ואיך להראות נורא קשה אצלי (אני דווקא רזה ויחסית גבוהה לבת שזה בערך מה ש"מודל היופי" אומר שאמור להיות אך עד לא מזמן בכלל לא הרגשתי שלמה עם הגוף שלי תמיד היו לי דברים שרציתי לשנות בו עד שעכשיו אני מתחילה לאהוב אותו וקבל אותו כמו שהוא … אז כך שאצל בנות שהן לא גבוהות ורזות זה יותר קשה ובעייתי ואם לי זה קרה (לא במידה כל כך גדולה)אני מתארת לעצמי שאצלן עניין הדינ=מוי העצמי הוא יותק קשה ומסובך.את עושה עבודת קודש !!!אני מעריכה את זה ומאוד אוהבת אותך בתור בלוגרית<3