היום הוא יום החיג'אב העולמי, יום שבו מעודדים נשים מוסלמיות ולא מוסלמיות לצאת החוצה מהבית לבושות בחיג'אב רק ליום אחד ולראות איך זה מרגיש. יש אתר מושקע, סרטונים של נשים אינטילגנטיות שמספרות על כך שהן מרגישות הכי בנוח עם חיג'אב והסיסמה של הקמפיין: חיג'אב מבחירה ולא מכפייה.
חיג'אב, למקרה שתהיתן, הוא צעיף הראש שמכסה את ראשן של נשים מוסלמיות מסורתיות. בשפה הערבית המילה משמשת בעיקר לכיסוי ראשה וגופה של אישה, אולם באיסלאם "חג'אב" משמש במשמעות כללית של צניעות.
היום הזה התחיל ב-2013 ביוזמתה של אישה בשם נאזמה חאן. בילדותה משפחתה היגרה לניו יורק, שם היא הייתה המוסלמית ולובשת החיג'אב היחידה בבית הספר. היא סבלה מהתעללות והשפלות על בסיס יומיומי רק בשל כך שלבשה את החיג'אב והייתה שונה. לאחר מכן, בתור סטודנטית בניו יורק שאחרי אסון התאומים החשש והקושי כאישה לובשת חיג'אב רק התעצם. בסרטון הזה היא מסבירה על הרעיון והמניעים שהובילו אותה ליוזמה הזאת:
אני חייבת להודות שכמו רוב מי שקוראת את המילים האלה, גם אני זזתי באי נוחות בכיסא כששמעתי על היום הזה. בתור חלק מהעולם המערבי ה"נאור" גם אני הורגלתי להסתכל על אותן נשים שעונדות את החיג'אב בהתנשאות ורחמים ולהסיק מיד שכפו עליהן את הצעיף ושלא הייתה להן זכות בחירה. אבל כשאני מקשיבה לנאזמה מדברת אני מבינה שאני גזענית. כשהיא מספרת על ההשפלות שעברה, על כך שבנות כיתתה ארבו לה כדי לקרוע ממנה את החיג'אב, עלו לי תמונות מ'יד ושם' כשהחיילים הנאצים גוזרים לגברים היהודים את הפאות ומחייכים למצלמה בסיפוק. אני יודעת שהפער הוא תהומי. אבל גזענות היא גזענות וכדאי להסתכל בראי בכנות.
סרטון שבו נשים מספרות למה הן בוחרות ללבוש חיג'אב:
כשנערה מספרת על כך שהיא לובשת את החיג'אב כי היא רוצה שישפטו אותה על סמך מי שהיא ולא על סמך איך שהיא נראית. או כשאישה אחרת אומרת שהיא אוהבת ללבוש את החיג'אב כי "אנשים מסתכלים עליך כאדם ולא כעל אישה" זה מבאס אותי. אבל מבאס אותי שאני גם יודעת שיש משהו במה שהן אומרות. שאני בתור נערה הייתי מתלבשת חשוף ועם השנים התכסיתי כי אני לא יכולה לסבול את ההערות, נעיצות העיניים ובאופן כללי הזלזול שמתלווה לזה. אני משתדלת ללבוש פחות צמוד או חשוף כי אני מרגישה שככה אנשים מסתכלים עלי ומדברים איתי בצורה מכבדת ובגובה עיניים, כי אולי באמת ככה רואים את האדם שבי ולא רק את האישה שבי. נשים ברחבי העולם נשפטות בחומרה בשל בחירות הלבוש שלהן. היא חשופה= היא זונה, היא לובשת כיסוי ראש/ חיג'אב = היא כנועה, נשלטת על ידי אביה/בעלה.
אולי פשוט ניתן קרדיט לנשים שהן מסוגלות לבחור? ונכבד את הבחירה שלהן (רעיון מהפכני אני יודעת!)
אני לא עיוורת לעוולות שמתרחשות בעולם הערבי כלפי נשים. אני לא מוכנה לסבול אלימות כלפי נשים, השכיחה מאוד בעולם הערבי: מילת נשים הוא מנהג ברברי שפג תוקפו, נישואי ילדות בכפייה ורצח על כבוד המשפחה הם עיוותים מחרידים של מוסד המשפחה ותפקידה בהגנה על בנותיה. יש גבול ברור שבו מפקיעים מהילדה-אישה את הזכות לגופה ולחייה וזה אין לשום תרבות או דת זכות לעשות!
אבל לחוש התנשאות מעל נשים מוסלמיות שלובשות חיג'אב בשם הפמיניזם, זה כמו להתנשא על נשים שעושות דיאטה בשם הפמיניזם. בתרבות המערבית ובתרבות המוסלמית ההתייחסות לנשים היא זהה: אנחנו נולדות פגומות ונמצאות במאבק אין סופי לתקן את עצמנו: למרוט, לרזות, להצר, להכניס את הבטן, לנתח את הפגמים, להדק את הקמטים ולהתלבש כמצופה מאתנו. הציפיות הן שונות ומה שחייב להשתנות זה הידיעה שאנחנו מושלמות כפי שאנחנו ובלי קשר לבחירות הלבוש או למראה שלנו.
ולסיכום,אני עוד מתלבטת אם ללבוש ב1/2/16 חיג'אב כדי להזדהות עם האחיות המוסלמיות שלי שזכותן ללבוש מה שהן בוחרות, מזל שיש לי עוד 364 יום להחליט…
