[fusion_text]השנה הזאת טסה. השנה הראשונה שבה אשכרה תחזקתי בלוג זה העסיק אותי, שימח אותי, תיסכל אותי, מילא אותי וחוזר חלילה תודה לאישווה שמדרבנת אותי לכתוב
המתנה הכי גדולה שהייתי רוצה לתת לבת שלי היא היכולת להיות אכפתית לאנשים מבלי שיהיה לה אכפת מה הם חושבים עליה היכולת להיות בדיוק מי
אלינה זולוטושקו היא אחת הנשים השוות שיצא לי להכיר. אלינה היא חברת דירקטוריון של עמותת 'אור קטן אוגנדה' שפועלת בסלאמס בבירת אוגנדה עם האוכלוסייה המקומית,
כתיבה: גרטשן קלי, תרגום ועריכה: שני שטלריד יש את הדבר הזה שקורה בכל פעם שאני מדברת על ענייני נשים. בכל פעם שאני כותבת על נושאים
יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג זה נראה קצת כמו מוניטור שמנטר את קצב היצירה שלי או יותר נכון את הקצב
הכרתי את שירה (שם בדוי) לפני שנים, שירה היא אחת הנשים הטובות ביותר שאני מכירה. יש לה לב זהב, היא תבכה רק מהמחשבה על זה שיש
אז לפני יומיים היה את הפיגוע ליד גן שמואל, שזה פחות מקילומטר מרחק אווירי מאתנו. אחרי ששמענו על הפיגוע, הבנו שבגלל זה יש מסוק שחג
ב2013 יצאתי לאסטנבול לסמינר נשים ישראלי-פלסטיני. היינו כ-30 נשים, חצי פלסטיניות וחצי ישראליות ובמשך 5 ימים רק דיברנו. אלו היו הימים מהקשים בחיי. כל כך קשה
את נגה הכרתי יחד עם אסנת בשבת מדהימה ומעוררת השראה בדרום לפני שנים רבות. נגה היא מסוג הנשים האלה, שנכנסות לחדר וזה כאילו מישהו הגביר את האור.
פינת לידות הבית התחילה במטרה להעלות מודעות ולהפחית בורות בתחום לידות הבית. כפי שכתבתי בפוסט הראשון, אני ילדתי בבית אחרי שהכרתי כמה חברות שילדו בבית
© כל הזכויות שמורות לאישווה
