חוויות של האיש שחזר מפסטיבל שיווה לגברים בלבד ואיך זה קשור למהפכה מגדרית?

אווירה בפסטיבל אישווה
11119109_10153583523610579_1047646541943678370_o
קבלת שבת בפסטיבל שיווה. צילום- עמרי רווח

המהפכה המגדרית לא יכולה לבוא רק מצד נשים.

יותר מדי פעמים אני שמה לב כמה אנחנו מדברות בקודים שלנו

מפרסמות על אנסים וסוטים,

על טוקבקיסטים שוביניסטים, על צרכני פורנו וזנות

אנחנו נותנות לזה הרבה זמן מסך

משכנעות את המשוכנעות

משוכנעות שאנחנו משכנעות

אבל הם לא מבינים

הם לא מסוגלים להבין

זה כמעט לא נגיש עבורם.

ולמרות זאת

המהפכה קיימת

חיה ובועטת

אבל היא מתרחשת הרחק מעיני כולם.

איך אני יודעת?

אני רוצה לשתף בחוויה שעבר האיש שלי

זה שאיתו בחרתי לחלוק את חיי.

האיש הזה שעושה על עצמו כזאת עבודה מדהימה

שמאתגר ומנסה וצומח.

הוא חזר אתמול מסופשבוע בפסטיבל שיווה- התכנסות שבטית גברית.

פסטיבל לגברים בלבד.

כשסיפרתי לחברה על זה, היא אמרה, 'סוף סוף! גבריות זה לא רק פוקר וחשפניות, זה לא רק רובים ומלחמות, הגיע הזמן שהם ימצאו מכנים משותפים אחרים'

ואני בכלל לא חשבתי על זה מהכיוון הזה

חשבתי על כמה זה מדהים

כמעט מאתיים גברים שבחרו לקחת פסק זמן מהחיים שלהם

כדי לעבוד על עצמם, לחקור את הזהות שלהם, את הגבריות שלהם, את הזוגיות וההורות שלהם

זה ישמע אולי מוגזם לחלקכם

אבל כשאני חושבת על שני גברים שפותחים את הלב אחד עם השני, שמרשים לעצמם לדבר על רגשות ולהיות פגיעים

זה מרגש בטירוף

זה מראה שאנחנו בדרך הנכונה.

הוא חזר מוקף הילה, עם קול צרוד ועיניים בורקות

וסיפר לי חוויות

הוא סיפר לי על מדיטציה חזקה שהתנסה בה, על סדנת ריפוי מיני מעוררת, על סדנת אבות מלאת השראה, על החברות החזקה שנוצרת בין גברים, על תחושה של קבלה והכלה שלא חווה מעולם.

הוא הלך עם עוד שלושה חברים

כל אחד חווה את זה קצת אחרת

הם עכשיו יושבים בחצר שלנו ומדברים על זה

מעבדים יחד את מה שחוו ומה לעשות עם זה

ואני כאן יושבת לכתוב מחשבות של מי שמסתכלת מהצד

וגאה בהם

וכל כך שמחה שזו החברה שאני חיה בה

למרות שהיא אולי לא מייצגת

(בעיני) היא מובילה.

ולכל מי שבטעות חשב/ה שהיה קל לפרגן לסופשבוע של היעדרות

אחרי כמעט שבוע שבו הקטנה הייתה חולה

טועה בהחלט!

היה קשה ומעצבן ומכעיס ומקומם

אבל

היה שווה את זה.

כי קיבלתי חזרה

גבר שווה

מאהב שווה

אבא שווה לבת שלי

כי העולם לא יכול להיות רק של נשים שוות,

אנחנו חייבות לצידנו גברים שווים.

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

7 תגובות

  1. תודה על השיתוף המקסים, ותודה על התמיכה והפירגון לגבר שלך. על זה שאת נותנת לו ללכת בראש שקט, עם אישה אוהבת ותומכת ששומרת על המצודה. זה נותן לו את השקט להתפנות עם כל הלב לתהליכי הריפוי והשינוי בשיווה. את בתמורה מקבלת גבר משודרג, גבר דור שלוש, הוא שילוב של בבון דור אחד, וחנון רגיש מדי דור שתיים. שיוואי דור שלוש מרשה לעצמו להכיל את הבבון הפראי ולחשוף את הרגשות והפחדים. תודה שאת תומכת ואוהבת את הגבר שלך. נכתב ע'י אח משיווה.

  2. ערבה, כמי ששנים נמצא בשיווה, אני מכיר גברים כאלו.
    גברים של עומק רב יותר, של התבוננות, למידה,, והתפתחות.
    אני מאושר להיות חלק מקבוצה כזו.

    מה שמציק לי, שאני לא מצליח להעביר את המסר של הדבר הנפלא הזה שקורה בשיווה, לא לנשים, ועוד פחות מזה לגברים.

    תודה על הפוסט המועיל הזה להעברת המסר.

    אייל חיים אבני

    1. אני חושבת שזה העניין בחוויות ורגשות
      בעולם שלנו
      זה הדבר הראשון שיקטינו ויפחיתו מהחשיבות שלו
      לכן זה מהפכני ולכן גם צפויות לזה התנגדויות
      ככל שאתה מרגיש שאתה נגד הזרם
      כך אתה עושה שינוי גדול יותר בעצמך ובעולם 🙂
      שנצליח!

  3. תודה ערבה. בעיניי החשיבות של שיווה ושל הפוסט שכתבת היא בעיקר בעובדה שכשאני כגבר, שומע חדשות לבקרים על -סליחה על הצרפתית שלי- חארות של גברים, מטרידים, אלימים, נצלני כוח ושררה, שבוחרים לפגוע בנשים מתוך מחשבה שהם טובים יותר או נחשבים יותר, אז אני מתכווץ ומרגיש אשם אוטומטית. רק כי אני חלק מהם.

    שיווה עבורי הוא אמירה שאני יודע שאפשר להתנהג גם אחרת, בעיקר אנחנו ילידי שנות ה-80 שעבורי לפחות היתה טרנספורמציה מאוד חזקה מתרבות גברית פוגענית לתרבות גברית מכילה ומאפשרת (אני מניח שלסבא שלי, שהתחתן ולמחרת נסע לצבא ל4 שנים בידיעה שיש לו אישה בבית שמחכה לו בשקט ובדום מתוח, לא היתה את האפשרות/ האומץ הזאת לפרוץ את המסגרת).

    והאמת היא שכשהסביבה שלי "נקייה", כל השנה זה פסטיבל שיווה 🙂

להגיב על אייל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *