ילדה הכתה ילד בבית ספר, אימא שלה הגיעה למשרד המנהל ואתם לא תאמינו מה הייתה התגובה שלה!

סטירה

קראתי את זה באנגלית והייתי חייבת לתרגם את זה- דוגמה לאישה שווה שמחנכת את הילדה שלה להיות אישה שווה גם, כל כך חשוב שהורים וילדות-ים יקראו את זה ויזכרו- זה שהן ילדות לא אומר שמותר לזלזל בזכויות שלהן למרחב בטוח! ולסיפור:

"אני אחות חדר מיון. אנחנו לא מורשות להסתובב עם פלאפונים עלינו, הם שמורים בלוקרים. קראו לי לקבלה של המיון לשיחת טלפון דחופה.

טלפון- זה המורה מבית הספר. הייתה תאונה שעירבה את הבת שלך. אנחנו צריכים שתגיעי.

אני- היא חלתה או נפצעה? זה יכול לחכות עד סוף המשמרת שלי בעוד שעתיים?

טלפון- הבת שלך הכתה תלמיד אחר. אנחנו מנסים לתפוס אותך כבר 45 דקות. זה באמת מאוד רציני.

אני מגיעה לבית הספר ומובלת ישירות למשרד המנהל. אני רואה את הבת שלי, מנהלת השכבה, מורה (זכר), מנהל בית הספר, ילד בן גילה עם דם מסביב לאף וההורים שלו.

מנהל- גברת, כמה נחמד מצידך שהועלת להצטרף אלינו!

אני- כן, דברים נהיים קצת עמוסים בחדר מיון. ביליתי את השעה האחרונה בתפירה של מעל 40 תפרים לילד בן 7 שאימא שלו הכתה אותו עם מוט מתכת ואז הייתי צריכה להתמודד עם המשטרה בנוגע למקרה. סליחה על אי הנוחות.

אחרי שראיתי אותו מנסה לא להיראות נבוך, הוא מספר לי מה קרה. הילד פתח לבת שלי את החזייה והיא נתנה לו אגרוף פעמיים בפנים. הבנתי מאיך שהוא סיפר את זה שהוא כעס על הבת שלי יותר מעל הילד.

אני- אוקיי, אז אתה רוצה לבדוק אם אני הולכת להגיש תביעה נגד תקיפה מינית של הבת שלי ונגד בית הספר שאיפשר לו לתקוף אותה?

כולם זזים באי נוחות בכיסאות כשאני מציינת תקיפה מינית והם מתחילים לדבר ביחד

מורה- אני לא חושב שזה היה כל כך רציני.

מנהלת השכבה- בוא לא נגזים.

מנהל- אני חושב שאת מפספסת את הנקודה.

האם של הילד מתחילה לבכות. אני פונה לבת שלי ושואלת אותה מה קרה.

בת- הוא לא הפסיק למשוך לי בחזייה. ביקשתי ממנו להפסיק והוא המשיך, אז אמרתי למורה. הוא אמר לי להתעלם ממנו. הוא עשה את זה שוב פעם והפעם פתח לי את החזייה אז הכיתי אותו. ואז הוא הפסיק.

אני פונה למורה

אני- אתה נתת לו לעשות את זה? למה לא הפסקת אותו? בוא הנה ותן לי לגעת לך בתחתונים מקדימה.

מורה- מה?! לא!

אני- זה נראה לך לא הולם? למה שלא תלך ותמשוך בחזייה של מנהלת השיכבה עכשיו. תראה כמה כיף זה יהיה לה. או בחזייה של האם של הילד. אתה חושב שרק בגלל שהם ילדים זה כיף?

מנהל- גברת עם כל הכבוד, הבת שלך הכתה ילד אחר.

אני- לא. היא הגנה על עצמה נגד תקיפה מינית של תלמיד אחר. תראה אותם: הוא גדול ממנה בראש וגדול ממנה פי שתיים. כמה פעמים היא הייתה צריכה לתת לו לגעת בה? אם הבנאדם שהיה אמור להגן עליה בכיתה הזאת לא טרח להפסיק אותו, מה היא הייתה אמורה לעשות? הוא משך לה את החזייה כל כך חזק שהוא פתח אותה.

האימא של הילד עדיין בוכה והאבא שלו נראה כועס ונבוך. המורה לא יוצר קשר עין איתי. אני מסתכלת על המנהל.

אני- אני לוקחת אותה הביתה. אני חושבת שהילד למד את השיעור שלו. אני מקווה שדבר כזה לעולם לא יקרה שוב, לא רק לבת שלי, אלא לאף ילדה בבית הספר הזה. אתם לא הייתם נותנים לו לעשות את זה למורה או אשת צוות אז מה גורם לכם לחשוב שזה בסדר שזה ייעשה לילדה בת 15?

אני פונה לילד

אני- אם אי פעם תיגע בבת שלי שוב אני אדאג שתיעצר באשמת תקיפה מינית. אתה מבין אותי?

כל כך כעסתי שאספתי את הדברים של הבת שלי והלכתי. דיווחתי על זה למועצה שהבטיחו לי שזה יטופל בחומרה. דיווחתי על זה גם למשרד החינוך והם הזדעזעו לא פחות והבטיחו לי שהם יבדקו מול בית הספר. הבת שלי הועברה לכיתה אחרת לנושא הזה, כך שלא תהיה בכיתה יחד עם המורה או התלמיד הזה."

תורגם מהאתר הזה

בתור אימא לבת, אני כל כך מקווה שאני אדע לנטרל את קולות הרקע כשצריך ולהתייצב שם לצד הבת שלי כשצריך, לזהות את המצוקה שלה ולהילחם על כך שיהיה לה מרחב בטוח. והכי אני מקווה, שאני לא אצטרך, כי זה יהיה כל כך מובן מאליו.

בבקשה תשתפו!

ואם כבר הגעתם לבלוג שלי, אתם מוזמנים לקרוא עוד או לעשות לייק לעמוד הפייסבוק אישווה= אישה שווה

התמונה לקוחה מתוך פינטרסט

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

36 תגובות

  1. ואוו!
    אני צריכה לקרוא את זה עוד כמה פעמים לפני שיהיה לי משהו חכם יותר להגיד!
    היא מדהימה!!!

  2. מצטער לצנן את ההתלהבות מהאם אבל צריך לפחות באותה מידה להפנות פה את תשומת הלב להתנהלות הבזיונית של הסגל החינוכי.
    היא העירה את תשומת ליבו של המורה למתרחש והוא אמר לה להתעלם? ובסוף היא עוד צריכה לעבור כיתה??
    כל הכבוד לאמא שלא נתנה שידרכו על הילדה שלה אבל המינימום פה היה צריך להיות שהמורה והתלמיד יתנצלו על הארוע מול כל הכתה ושיעבירו בבית הספר שיעורי חינוך שידברו על מודעות למרחב אישי של האחר ומניעת בריונות בכללי.
    בקיצור יצאתי עם הרגשה שבסוף העניין כן די הושתק ועצוב לי שזה בגדר הצלחה כבירה בימינו..

    1. לדעתי הפספוס הוא גדול, התלמידה הייתה צריכה להישאר בכיתה וזה שיעור מעולה למורה והתלמיד היה צריך לעבור לכיתה אחרת עם חובה לשיעורי התנהגות לו ולמורה

    2. היה צריך להעניש את המורה , כי הילד כבר לא יעיז אני מאמינה ומקווה

    3. רועי, לצנן?? אתה רק מחדד עוד יותר את העגום והמזעזע שבאירוע.תגובת הצוות החינוכי שוות ערך למכה ה 81 אותה חטפו ניצולי שואה כשנתקלו ביחס ההזוי והנורא של החברה הישראלית, כשעלו ארצה, לאחר הזוועות שעברו במחנות. לא פחות.

    4. רועי, לצנן?? אתה רק מרחיב את הרעיון ומחדד את צדקתה. תגובת הצוות החינוכי משולה למכה ה 81. לא מספיק שהנערה (לא ילדה) הוטרדה-הותקפה מיהית, החברה (המנהל, המורה וכו') לא רק ממעיטים בגודל העוול שנעשה לצעירה, הם גם עסוקים בלכעוס… ע ל י ה ???!!!!! סיפורה העגום והמביש של החברה האנושית.

  3. לא ברור לי מדוע הפוסט הזה מופנה לאמהות וילדות.
    אבות לא מגינים על הילדות שלהם ?
    אלימות מכל סוג היא בעיה של כולם,גם גברים וגם נשים. טוב עשתה הילדה שחבטה בילד, ככה בדיוק אני מצפה מהילדה שלי לנהוג במקרה דומה. אבל בואו לא נהפוך את המקרה למלחמת מינים, לא נרוויח מזה כלום.

    1. כולנו מחכות/ים בכליון עיניים ליום בו בתי ספר יזעיקו גם אבות ולא רק אמהות כשהילדים חולים או מרגישים לא טוב.
      במקרה כזה כמו שמתואר בפוסט, ב-99% מהמקרים המוזעקת תהיה האימא, ולכן האימהות הן קו ההגנה העיקרית של הילדות/ים.

      1. אני מבין, יעל, שאת מכירה את 100% מהמקרים ויודעת, מתי מוזמנת האם ומתי האב.
        מוזר כי מההכרות האישית שלי, ב100% מהמקרים שאני מכיר (הקשורים לילדה שלי) מזמינים את האב ולא את האם.

        מורה, שקוראת את הפוסט הזה, ואת התגובה שלך, לא תהסס ותשקיע שניה מחשבה למי להתקשר, ותתקשר ישירות לאם. כך, את, וכותבת הפוסט יוצרות ומשפיעות על מציאות הסקסיסטית.

      2. בנוסף לדבריו של עופר, הפמיניסטיות שלך או התסכול (כנראה זה מה שמוביל אותך לכתוב את זה) מציירים לך את המציאות בצבעים שחורים. במקום לחשוב שנייה, וואלה, האישה יכולה יותר, טבע האמא להיות טובה יותר מהאבא במקרים כאלה וכפועל יוצא התחושה היא שלאמא צריך לקרוא, את פשוט נגד..בררר..תרגעי..

      1. אם חיפשו את האמא במשך 45 דק יכול להיות שאין אב בתמונה בכלל…
        לא סקסיסטי ולא נעליים.
        פשוט מציאות.
        בית הספר יצקשר להורים והראשון שיימצא ייקרא להגיע…

  4. דבר ראשון-כול הכבוד לאימא שהגנה על הבת שלה וידעה איך לשאול ואיך לדבר!! דבר שני לא הבנתי מדוע הבת הייתה צריכה לעבור כיתה אחרת אם זה היה באשמת הילד והמורה? היו צריכים לפטר את המורה כי הוא התעלם ולא עשה כלום לטובת הילדה והילד היו צריכים להעביר אותו לפנימיה.זה נורא פשוט ולעניין. ככה מטפלים בעבריינים.

  5. רק אגרוף והיכן הבעיטה כדאי לשלוח את הילדה לאמנות לחימה בסיס טוב נראה לי שיש לה ומערכת החנוך כרגיל בדרך כלל אפס גדול

  6. אתחיל בכך שהכתבה בהחלט מרתקת. הבת שלי בת עשר ואנחנו כמעט שם. אני לא יודעת איך אני הייתי מגיבה. בטח הייתי מפספסת את העיקר ומתנצלת שהילדה שלי השתמשה באלימות. אבל ברור שאני אקח את הכתבה הזאת איתי. אך מקווה שלא אעמוד בסיטואציה. ועוד משהו שאני רוצה להוסיף- הכתבה מיועדת לכל הצדדים. אומנם בבית הספר נראה לי שטאטאו את זה מתחת לשטיח אבל באמת שאני גאה באמא שלא פחדה לעמוד לצד בתה ולהגן עליה.

  7. איזו אמא מדהימה – וואו…
    בהחלט ידעה להתמודד עם המצב ועם חוסר ההתייחסות של הסגל החינוכי כולו. נראה לי שהילד והוריו בהחלט הבינו את המסר.
    אם יש מישהו שהיה צריך לעבור כתה זה המורה!!!

  8. גועל נפש של התנהגות, ילד מציק לילדה… איך הפכתם את זה להטרדה מינית?!
    בגלל שמדובר בחזייה? תעשו טובה ותתבגרו, על הצקה אתם מתלהמים והאלימות של הילדה לגיטימית לחלוטין.
    שניהם היו לא בסדר, היא הייתה קצת פחות בסדר ממנו והכי גרוע היה המורה…

    1. אתה רציני?!
      איך זאת לא הטרדה מינית?!
      הילד (הבנתי שהם בני 13/14 מאותה כתבה רק במקום אחר, אז ילדים קטנים הם לא) נגע לה בחזה!! ואני חוזרת – בחזה!!!, הוא פתח לה את החזייה. הוא נגע באיבר האינטימי שלה. היא אמרה לו מפורשות שהיא לא רוצה!!! ואני חוזרת -לא רוצה!!!
      איך זאת לא הטרדה מינית?!

    2. תשובה למלך בשר והרבה דם.
      ילד, או יותר נכון נער בן 15, לא מפסיק למשוך לבת כיתתו בחזייה עד שהוא מושך לה אותה כל כך חזק עד שהוא פותח לה אותה, למרות שהיא לא מפסיקה להגיד לו "לא" ומבקשת עזרה מהמורה שאומר לה להתעלם. אז לפי הטענה שלך- למשוך לבנות בחזייה זה לא הטרדה מינית? לגעת להן בחזה זה לא הטרדה מינית? להרים להן את החצאית זה לא הטרדה מינית? להעיר להן על גופן המתפתח זה לא הטרדה מינית? לשפוך להן מים על החולצה זה לא הטרדה מינית? לצבוט לנערה בישבן זה לא הטרדה מינית? אז מה כן?! כי כל הדוגמאות שציינתי נכנסות שייכות לאותה קטגוריה. מי אתה שתחליט עד כמה לגיטימי להתעלל בגופה של נערה והיכן עובר הגבול? לידיעתך זה גיל בו חלק מהנערים והנערות כבר מקיימים יחסי מין ונחשפו לפורנוגרפיה.
      ולמה כשהיא אומרת "לא" זה צריך להיכנס מאוזן אחת ולצאת מהאוזן השנייה? כל הכבוד לנערה על שהכתה את הנער בתור הגנה עצמית, אולי זה יכניס לו קצת שכל בין האוזניים (מה שברור המערכת והוריו לא מסוגלים לעשות). דרך אגב, זה מזכיר לי מקרה כשהייתי בכיתה ה' ביסודי- ילד התנגב לי במגבת בזמן שהיינו במסיבת מים בקייטנה, כשגיליתי את זה כעסתי עליו ורציתי להתעמת איתו אבל הוא כבר הלך הביתה. באחד הימים בסוף יום הלימודים כשהלכתי בשביל הביתה, הוא ראה אותי ותפס לי את האצבע של יד ימין והתחיל לעקם לי אותה (לא דיברתי איתו ולא הסתכלתי עליו, פשוט הלכתי לצידו הוא החליט לתפוס לי את האצבע). אני, שכבר דמיינתי איך האצבע שלי נשברת- נתתי לו אגרוף לבטן (למדתי קרטה), הוא התקפל ואני ברחתי הביתה. שנים אח"כ הסתבר לי בדיעבד שהמנהלת לא האמינה שזאת אני (מעולם לא זימנו אותי לשיחה), ושלילד יש בעיות בלב (לא קרה לו כלום, אבל גם אם היה קורה- ההורים שלו היו צריכים לחמך אותו לא להתחיל תגרות עם ילדים, גם לא עם בנות- גופינו הוא לא הפקר!).

    1. לא כתוב שהיא בגן, היא לא בגן.
      הבוקר קראתי את אותה הכתבה רק באתר אחר וצויין שם שהילדה בסביבות ה13

  9. תודה על הידיעה המעודדת ועל התרגום! מה שכן, כדאי לשנות את התמונה, כי הילדה בת 15, לא 3

  10. כל הכבוד לאם.
    אמנם יש לי רק בנים, אולם בוודאי הייתי מחנך בת לו הייתה לי להגיב כך. מזכיר לי כמה אני רותח בכל פעם שאני שומע מאשתי על איך התנהגו אליה בחטיבה ובתיכון.

  11. טוב… אז אני נאלצת לשתף – פעם ראשונה בחיי (ואנונימית)-
    רקע- אבא שלי היה מנהל בית ספר אך מעולם לא חש בכך. (גדלתי עם אבא ולא עם אמא.)

    מאז היותי בת 5-6 אני מוטרדת מינית. ולא בתוך הבית (לא מהמשפחה). ולא מילדים בני גילי. הבן החייל של החבר של אבא שלי הטריד אותי מינית מגיל 5-6. בכלל לא הבנתי אז למה הוא שוכב עליי מנשק אותי ועושה קלות מוזרים. היום הוא בכיר בעיריה בעיר מגוריי.
    באוטובוס(נסעתי מכיתה א' לבד באוטובוסים לבית הספר) הוטרדתי המון פעמים. אפילו סתם כך כי מי שישב כמעט יום יום מול הילדה הקטנה עם הילקוט הגדול והכבד החליט שהיא צריכה לראות את זקירותו כי רבה.
    וכך לאורך כל חיי עד גיל 15 הוטרדתי שוב שוב ושוב. אחד ממטרידי עובד היום כשוטר בתחנה בעיר מגוריי.
    בקיצור… הוטרדתי המון.(מעולם לא נאנסתי בגופי)
    ונשמתי?!!… אני בחרתי לראות זאת כמחמאה. בחרתי לחשוב שהם נמשכו אליי. כי לא היה לי למי לספר.
    היום אני אמא לבנות. ואם חלילה מאן דהוא רק יעז להסתכל עליהן בצורה מעוותת אני בועטת בו.
    בוודאות.

להגיב על עופר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *