5 השיעורים החשובים שלמדתי בחיים

97181185_10157415287511699_4778296887990026240_o
הוזמנת לקבוצה חדשה בפייסבוק שנקראת טרנספורמציה ושם הם הזמינו לשתף על 5 זרעים של טרנספורמציה ותובנה אחת. משתפת פה מה שכתבתי. 

5 זרעים של טרנספורמציה ו5 תובנות

1. אני ילדה. ירושלמית. שלהי שנות התשעים המדממות בואכה שנות האלפיים. טרור. פיגועים. אוטובוסים מתפוצצים. אני כותבת יומנים על גבי יומנים ובכולם אני לא מבינה למה. איך יכול להיות שזה הקיום האנושי? איך העולם מתנהל ככה? ולמה? יש בי מורדת שמסרבת להשלים עם זה. מתחברת לילד שצועק בכיכר העיר שהמלך עירום, אבל בחוויה מרגישה מושתקת. צועקת על MUTE. תחושת חוסר אונים שלימים אני אברח ממנה כמו מאש. התובנה – משהו מערכתי לא עובד וכולם משלימים עם זה.
2. אני יוצאת מהצבא אחרי 3.5 שנים, קצינת תש ומפקדת קורס תש. פסגת שאיפותי המקצועיות ואני מרוסקת מבפנים. מרגישה כישלון. מרגישה שהצלחתי לאבד את עצמי ואת הערכים שלי ולא מעוניינת בחברה. יוצאת לטיול של 8 חודשים בדרום אמריקה. נהנית מהלבד. מתענגת על חופש הבחירה שלי. על העצמאות. באמצע הטיול אני רואה בפאב בברזיל את השלט ‘זרים הם חברים שעוד לא נפגשו’. לקראת סוף הטיול אני מבינה שהשתנתי, הפכתי מבחורה די ביישנית למי שאוהבת אינטראקציות אנושיות אקראיות ושאני רוצה לעודד יותר תקשורת במרחב הציבורי. אני חוזרת לארץ ומקימה את תנועת שמח”ה במטרה לעודד את זה. לפעמים יש קירבה גדולה יותר ותובנות עמוקות יותר בתקשורת אנושית דווקא עם מי שאת.ה לא מכיר.ה.
3. אני בירח דבש עם אהוב ליבי. אנחנו במסע. בהודו. בגסטהאוס פוגשים קוסם איטלקי שנמצא בין ויפאסנה אחת לשנייה (ריטריט מדיטציה של עשרה ימים) והוא מתאר לנו את החוויה בעיניים נוצצות. למחרת אני מחפשת את המיקום הקרוב ביותר שנשארו בו מקומות לויפסאנה. אנחנו יוצאים למסע אופנוע של יומיים בדרך לרג’קוט (עיר גדולה ורחוקה ממפת התיירות בגוג’ארט), שם נצא לויפסאנה עם מלא הודים ועוד בחור צ’כי אחד. אני זוכרת את הקסם של העונג בטעמים, את איבוד תחושת הרעב, את השלווה הפנימית והבערה הפנימית וההתמודדות העמוקה עם זה.
באחד הלילות לא הצלחתי להירדם ועשיתי מדיטציה בשכיבה, תוך כדי זה הרגשתי שהתפרקתי לגורמים. כמו שהמטריקס התגלה בפני. כמו הכל היה אטומים ואני הייתי אטומים ואני הייתי הכל והכל היה אני. זה יכול להישמע מפחיד, אבל זה היה רגע של שלווה ואהבה עצומה וזה שינה אותי. שם הבנתי שאין לי בעלות על האיש שאני אוהבת ואין לו בעלות עלי ושאין שום קשר בין אהבה לבעלות. נקודה.
4. הריון של הבת הבכורה שלי, אני מוצפת אהבה. אני מרגישה אהבה בכל תא בגוף שלי. אני יפה יותר משהייתי. הרגשתי את הנשמה שלה כל כך חזק וידעתי שהיא בריאה ואני בריאה ושאין לי מה לדאוג לילדה הזאת. היא נולדה בלידת בית קסומה ואני למדתי שיעור בהתמסרות לחוסר ודאות.
5. השנה היא 2018 ואני אומללה. אני בתהליכי פוריות מתישים שמורידים אותי ביגון שאולה ובמקביל בניסיונות כושלים להקים עסק. אני מבינה על בשרי כמה חוסר איזון הורמונלי עולה באיבוד המאגרים הרגשיים, כמה זה מציף ומטשטש וכמה קל ללכת לאיבוד בתוך כל העצב הזה. בסוף 2018, יום לפני יום ההולדת שלי אני מתבשרת שאני בהריון. אני מרפה ומשחררת. תוך כדי ההיריון אנחנו יוצאים לטיול בארה”ב של חודשיים. יש המון אי ודאות כלכלית ואנחנו באמון ביקום והכל מסתדר בצורה קסומה! ניסים גלויים שאי אפשר להסביר. כל הכוכבים עבדו לטובתנו. השנה העסק שכל כך חלמתי עליו מתחיל להמריא ואני למדתי שכשהפרי בשל הוא נופל בלי מאמץ. דולב שלי נולד לפני תשעה חודשים בלידת בית מדהימה ובבוקר הלידה שלו ראיתי בשעון את השעה 5:55, סבתא שלי ז”ל הייתה מסמנת על התמונות שלנו 555 נגד עין הרע. ידעתי שאני בטוחה ושהכל קורה לטובה. ההשגחה שלי איתי.
מוזמנות להיכנס לאישווה- הקהילה לשתף בחמישה זרעים של טרנספורמציה ותובנה אחת או חמש 🙂 תוסיפו את ההאשטג #5זרעים שנוכל לקרוא את כל השיתופים במקום אחד.

הצטרפי לניוזלטר של אישווה

אהבת את הפוסט? מוזמנת לשתף

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך