הרטבת לילה בגיל מבוגר – למה זה מקור לבושה?

ערבה גרזון רז

להיות חלק מקבוצות נשים וירטואליות זו מתנה נהדרת לחיים שלי. אני מכירה ככה נשים נפלאות ולומדת מהן המון ומתרשמת תמיד מהאומץ שלהן. אינטימיות ומרחב בטוח לנשים זה חסד אמיתי. ככה הגעתי לטקסט הזה, שאישה חשפה בקבוצת פייסבוק סודית, בשמה המלא. ככה למדתי שיש כנראה נשים וגברים רבים שנאלצים להתמודד עם הרטבות לילה בגיל מבוגר, בבדידות ובושה. ביקשתי את אישורה לשתף את סיפורה בצורה אנונימית כדי להגיע אליהןם ולהבהיר, את/ה לא לבד! וזה לא אשמתך! ולומר שזו אישה שאני מעריכה מאוד, מכירה אותה דרך הקבוצות השונות בהן אנחנו חברות ואני חושבת שהיא אמיצה שבחרה להיחשף ושאני מקווה שהסיפור שלה יעזור ולו בקצת לאחרות/ים.

“הורדנו היום חיתול לבן שלי (2.5) ואני בטריגרים מטורפים. אני הייתי מרטיבה במיטה עד גיל 25. אני כותבת ועולות לי דמעות. בודדות האנשימות שסיפרתי להן את זה. כמות המבוכה שהרטבות הלילה גרמו לי במשך חיי היא בלתי נתפסת. ואני עדיין מתביישת למרות שעברו 7 שנים יבשות.
כמה חרדות בצבא שאקבל את מיטת הקומותיים העליונה.
הפעם ההיא שזו שישנה מתחתיי בבסיס העירה אותי ושאלה אותי מה זה מטפטף עליה.
כמות הפעמים שהתמלאתי חרדה בטיול 7 חודשים במזרח שהחברה הכי טובה שלי תגלה שהרטבתי בלילה את המיטה. בעצם עד היום אני לא יודעת אם היא יודעת בכלל. מעולם לא העזתי לפתוח את זה מולה מהמבוכה.
כמות הפעמים שנאלצתי ׳לצאת מהארון׳ מול בנזוג (3).
השותפה המהממת שלי לחדר במעונות ד’ בב״ש שנה א שעזרה לי בהבנה לעבור למעונות ג’ אחרי כמה שבועות בלבד של חברות כי, למרות שישנו בצדדים הפוכים של החדר, לא יכולנו להתגבר על המבוכה של ההרטבות לילה שלי.
הפעם הראשונה שהתעוררתי רטובה עם החבר שלי מהתיכון שישן איתי במיטה.
הפעם ההיא ששפכתי קפה במיטה בכוונה אחרי שהרטבתי כשישנתי אצל ידיד- כדי להסוות את ריח השתן.
כמות הפעמים שסירבתי למסיבת פיג’מות- או שכשלא סירבתי נאלצתי לחזור הביתה עם סדינים רטובים ושאמא תכבס.
להיות האחות שעדיין מרטיבה למרות שאני הבכורה ואחי ואחותי כבר יבשים בלילות מזמן (הפרשים של 2 ו5 שנים).
ואי וזה לא נגמר. ואני יודעת שזה קשור לאלימות שספגתי בילדות אבל האלימות הסתיימה שהייתי בת 12 (הפיזית בכל אופן). אז למה המשכתי להרטיב עוד למעלה מעשור?
ועכשיו הבן שלי. חסרת אונים. באמת באמת חסרת אונים. אז יורדות לי עכשיו מלא דמעות. והורדנו לו חיתול, ביום לפחות. והוא ישן עכשיו שנצ ראשון מאז שהורדנו לו חיתול הבוקר ב6 בבוקר. והתגנבתי לחדר לשים לו חיתול בעודו ישן וכאב לי פיזית לחשוב על המבוכה של סדינים רטובים ומזרן רטוב. וכואב לי לחשוב על כך שנקנה לו את הסדין המביך והרועש והלא נעים הזה עם הפלסטיק. כמה שנאתי את הסדין הארור הזה. והעובדה שגם בשנות העשרים נאלצתי לרכוש אחד זוגי שיתאים למיטה שלי. פאקינג זוגי בגיל 20. כשקניתי אותו תהיתי למה יש אחד זוגי למכירה בכלל. וקיוויתי שיש עוד אנשימות כמוני, מספיק לייצר ביקוש. ואז קלטתי שזה להורים שהקטנות ישנות איתן. והתביישתי בעצמי מחדש.
אני זוכרת את הפעם האחרונה. כי זה היה ביומולדת שלי, לילה לפני המבחן האחרון בתואר (בשנות ה20 זה היה קורה בעיקר בתקופות לחוצות כמו מבחנים). וקיוויתי בפעם המיליון שזו תהיה הפעם האחרונה וכך במקרה היה.
עבר המון זמן מאז שחשבתי על המבוכה הזו, מאז שזה היה חלק מהזהות שלי וממה שמגדיר אותי.
חשבתי שנפרדתי מהמבוכה אבל הנה אני רואה שזו מבוכה ובושה שעדיין מלווות אותי.
תודה על המרחב הבטוח לשתף”

מה דעתך?

מוזמנת להגיב כאן

About ערבה גרזון רז information

פוסטים שעשויים לעניין אותך

תגובות (2)

  1. ב

    חיבוק. לא פשוט. מקווה שמי שהפעיל אלימות יענש

  2. תמר

    תודה על השיתוף. תודה על הבלוג היפה שלך. מצטערת שחווית כאב כל כך גדול

השאירי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0

סל קניות