ראיתי את הפרק האחרון בסדרה התיעודית של חיים אתגר "המתחזים". הופיעו שם נשים שסיפרו על מערכות יחסים רומנטיות שקיימו עם גברים שהוליכו אותם שולל. התחזו, שיקרו, רימו, לרוב בצורה כפייתית, עקבית וסדרתית. איך מתגוננים מפני זה? אני אאמלק לכן – תסמכו על תחושת הבטן שלכן! אבל שווה להמשיך לקרוא…
החודש סיימתי לקרוא את הספר "המוח הנשי" מאת ד"ר לואן בריזנדיין, נירופסיכיאטרית ומנהלת מרפאת מצב רוח והורמונים לנשים ונערות. הספר שלה מרתק ואני ממליצה עליו בחום. כשראיתי את הסרט, הייתי חייבת לחזור לציטוטים נבחרים מהספר שנוגעים למוח המאוהב…
"התכסיס של פיתוי ונטישה הוא תכסיס עתיק יומין של גברים, מראשית ימי המין שלנו; במחקר אחד נמצא שסטודנטים צעירים מודים שהם מתארים את עצמם כאדיבים יותר, כנים יותר וראויים יותר לאמון מכפי שהם באמת. יש אנתרופולוגים המשערים שהברירה הטבעית העדיפה גברים שהיטיבו לרמות נשים ולהניען לקיים איתם יחסי מין. בשל כך נאלצו נשים לפתח יכולות משופרות לגילוי שקרים של גברים – ומוח הנקבה מותאם כיום למשימה זו. כך, למשל במחקר שערכה הפסיכולוגית אלינור מקובי מאוניברסיטת סטנפורד נמצא שבנות לומדות להבחין בין מציאות לאגדות או למשחקי דמיון מוקדם מבנים. עד הגיען לבגרות, משכללות הנקבות המודרניות את יכולתן הטובה יותר לגלות הבדלים רגשיים דקים בנימת הקול, במבט ובהבעות פנים." עמוד 89
שבע העצות היעילות ביותר לזיהוי נוכלים :
- לאט ! הם מאוד מהר רוצים להתלבש לך על החיים. קחי את הזמן! בספר היא מציינת שנשים יותר זהירות בהצהרות אהבה והתחייבות בתחילת הקשר וזה לא סתם! אנחנו צריכות את הזמן הזה כדי להכיר, לבחון, לסמוך…
- תקשיבי לאינטואיציה ולתחושות בטן שלך! אם משהו במוח מאותת לך סימני אזהרה, יש בזה משהו. בריזנדיין כותבת שאצל נשים מאוהבות פעילות המוח רבה יותר באזורים הקשורים לתחושות בטן, תשומת לב ומסלולי זיכרון בעוד אצל גברים הפעילות היא בעיקר בעיבוד חזותי ברמה גבוהה מה שמסביר למה יותר גברים מתאהבים ממבט ראשון. אל תתעלמי!
- אם זה טוב מדי תתחילי לחשוד. אודטה בסרט משתמשת באנלוגיה יפה. עלה פלסטיק הוא מושלם, אין לו פגמים והוא לא נובל, אבל הוא גם לא אמיתי. אנשים אמיתיים לא עשויים מפלסטיק, יש פגמים וויכוחים ומריבות ולא תמיד יודעים מה להגיד. אם הכל הולך כמו שמתארים בסרטים, כדאי לחשוד…
- יותר מדי פרטים = שקר. הן מתארות שם איך הם ידעו לתת פרטי פרטים לגבי היום שלהם, איפה הם היו ומה הם עשו. גם בחקירות משטרה ברגע שמישהו יודע יותר מדי טוב את כל הפרטים בעדות שמוסר, יודעים שמשהו חשוד. שהוא ככל הנראה עשה חזרות. בחיים האמתיים, את לא באמת זוכרת לפרטי פרטים ובטח לא מרגישה צורך לפרט. אבל כשאת משקרת, את מנסה לפצות ולהוכיח שאת דוברת אמת.
- תשמרי מרחק. זה ממש קשה ליישום, אבל הן אמרו שהנוכלים יוזמים יותר אינטימיות וזה מתחבר לגמרי למחקרים שמראים שאוקסיטוצין מעורר את מסלולי האמון במוח וזה הורמון שמשתחרר באופן טבעי במוח אחרי 20 שניות חיבוק של בן/ת זוג – אל תתני לגבר שאין לך בו אמון לחבק אותך (שלא לדבר על אורגזמה:) כשההורמון הזה במוח בכמויות גדולות שיקול הדעת שלכן גרוע! זה משתק את המוח הספקני.
- תקשיבי למסרים מאלו שאוהבים אותך. זה לא חייב להיות מסרים מילוליים, אפשר לראות בשפת הגוף, אם יש רתיעה או חשש כלשהוא מהקשר. חשוב לזכור שהתאהבות גורמת למסלולים המוחיים הקשורים לזהירות וחשיבה להיות בפאוז. אלן פישר היא אנתרופולוגית, לטענתה האבולוציה יצרה אותנו ככה כדי להבטיח שנמצא זוגיות ולאחר מכן נתמקד בלעדית רק בו/ה. הימנעות מחשיבה ביקורתית על חסרונות האדם האהוב מסייעת לתהליך הזה. במחקר שעשתה נשים יותר מגברים העידו שהן לא מייחסות חשיבות לחסרונות של אהוביהן. אצלכן כמאוהבות יש פחות מגננות, אבל אצל מי שאוהב/ת אתכן, יש חשיבה ביקורתית ושווה להקשיב.
- אל תקדשו את ההרמוניה. בסרט יש לאודטה מונולוג על כך שנשים מקדשות את ההרמוניה וכל כך חשוב להן ההרמוניה ברגע הזה, שהן לא מתעמתות או שואלות שאלות נוקבות. לא יקרה כלום אם תדברי על מה שמציק לך, תשאלי שאלות אם יש לך סימני שאלה. אם הוא מתרגז בלי פרופורציה – תברחי על החיים שלך! (לא בצחוק)
יש כמובן עוד עצות בטוח… לעשות שיעורי בית, לחפש את הפרופיל בפייסבוק, לבדוק חברים משותפים, את אלה אני משאירה למדריכים הסטנדרטיים שקיימים ברשת… מה שהכי חשוב זה שתקשיבו לעצמכן ולא תקטינו את הקול שלכן שחושב שמשהו לא כשורה. המוח שלכן מצויד בגלאי שקרים, תשתמשו בו!
מאחלת לכן אהבה בוערת שלא תלויה בדבר, עם אדם אמיתי, אוהב וכנה, במהרה בימינו, אמן
——-
