4 מחשבות לא שגרתיות על בגידה והקשר לפטריארכיה

ערבה גרזון רז

קראתי לאחרונה כמה דיונים על הנושא של ‘בגידה בעד ונגד’ שמרגישים לי חוטאים קצת לדיון עמוק בסוגייה הסבוכה הזאת. חשבתי להציע עוד נקודת מבט:
1. אהבה אמיתית היא לא מה שחינכו אותנו. זה לא בעלות/בלעדיות/שליטה. לא שלו עלי ולא שלי עליו. אהבה אמיתית זה לרצות את הטוב ביותר בשביל האיש-ה שאיתך, גם אם זה אומר שהוא לא יהיה שלך.
אני יודעת שזה קונספט שקשה ממש להבין. התמונה הראשית צולמה על ידי בהאמפי הודו, בחתונה של שני זוגות. הכלה נראתה מבועתת, החתן נראה בסדר. המבט בעיניים שלה ממש הכה בי, כמה נשים חיות עדיין בזוגיות שהיא בעלות לכל דבר ועניין בעולם הזה. כואב ועצוב והייתי רוצה שנתרחק מהמודל הזה ככל האפשר. לא רוצה להיות הבעלים של אף ולא רוצה שאף אחד יהיה הבעלים שלי.

זכיתי בירח הדבש לנסוע להודו עם האיש שלי ועשינו יחד ויפסאנה של עשרה ימים. יחד זו קצת הגזמה מכיוון שאי אפשר להסתכל אחד על השני או לדבר אחד עם השני, גם כשיושבים יחד ומודטים באותו חלל. אבל זו הייתה חוויה עוצמתית בטירוף. מדברים שם על NO ATTACHMENT. ההיקשרויות האלה הן אשליה. אכבר אשליה שהיא אגב תולדה של הבניות פטריארכליות של שליטה על האישה (הרי ברחבי העולם בחברות מסורתיות אף אחד לא מקים צעקה על בעל בוגדני, אבל האישה יכולה גם להיסקל באבנים למוות אם יהיה חשד שבגדה).

התמונה הראשונה שלי אחרי הויפאסנה בהודו

2. זוגיות טובה מתחילה בחברות ותקשורת ואמון. בלהיות שם בקלקולי קיבה, בכשלונות, בפליטות פה, ברגעים נטולי שינה עם התינוקת, או כשאת צורחת לו באוזן בזמן צירים, בשיא השפל ובשיא ההצלחה והשמחות ובכל זה האתגר האמיתי להיות מי שאתןם. בלי פילטרים. בלי *מי שאני אמורה להיות* או גירסת הלוקינג גוד שלך או מה שנראה לך שהוא רוצה שתהיי. בלי לרצות, להקטין, לעמעם או למזער. קשה בטירוף ודורש עבודה מתמדת איי נואו…
3. אחרי החתונה התשוקה לא נכבת כלפי העולם. אני נשואה כבר 7 שנים אוטוטו ויש לי יצר מיני. אני חושקת באיש שלי מאוד. אבל אני לא עיוורת ואני לא חיה בואקום ויש גברים אחרים שמדליקים אותי. הוא תמיד אומר שהוא יפרגן לי אם אי פעם יקרה משהו (זה מעולם לא עמד למבחן). אבל כמו שאני עוד מסתכלת וחושקת, ברור לי שגם הוא. ואולי אפילו פי כמה.
בתור מורת דרך (מקצוע שעדיין רובו גברי) זכיתי להצצה לעולם האמיתי, גיליתי כמה נהגי אוטובוס ומדריכים בוגדים עם תיירות, עם נשים מערים אחרות, עם מי שהם יכולים בתכלס… זה תמיד נראה כל כך רחוק, אבל זה הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לכן.

ככה נראתי כמה דקות אחרי הצעת הנישואים
ככה נראתי כמה דקות אחרי הצעת הנישואים

4. הדחקה לא תגרום לנושא להיעלם. העובדה שלא תדברו על זה. זה שהם לא יספרו לכן על הבחורה המהממת שהגיעה לעבודה או על האקסית שהרימה טלפון או הידידה מדרום אמריקה שיצרה שוב קשר בפייסבוק לא יתרום, זה רק יהפוך את זה לסוד ולכדור שלג. וזה שאתן לא תספרו על איך שאתן מרגישות או הגבר הסקסי שדיברתם איתו בתור לתיקון של הטלפון, לא בדיוק יעזור לשיח אמיתי להתקיים.

כל אחת ומה שנוח ומתאים לה, כל מערכת יחסים היא שונה לגמרי. אבל, בחייאת, השנה היא 2017, אנחנו לא רוצות שהם יהיו הבעלים שלנו, אז למה אנחנו מנציחות את הבעלות עליהם? יש כל כך הרבה גישות מעניינות לחיים, העובדה שנראה לנו שכולם חיים לפי אותו שטאנץ זה מטריקס והגיע הזמן להשתחרר ממנו…

מה דעתך?

מוזמנת להגיב כאן

About ערבה גרזון רז information

פוסטים שעשויים לעניין אותך

השאירי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0

סל קניות