בין כיתה א'-ו' עברתי שני בתי ספר (עברנו דירה) בשניהם לא הייתי מהילדות המקובלות אין לי הרבה זיכרונות מהיסודי אם לומר את האמת יכול להיות
[fusion_text]השנה הזאת טסה. השנה הראשונה שבה אשכרה תחזקתי בלוג זה העסיק אותי, שימח אותי, תיסכל אותי, מילא אותי וחוזר חלילה תודה לאישווה שמדרבנת אותי לכתוב
אלינה זולוטושקו היא אחת הנשים השוות שיצא לי להכיר. אלינה היא חברת דירקטוריון של עמותת 'אור קטן אוגנדה' שפועלת בסלאמס בבירת אוגנדה עם האוכלוסייה המקומית,
אישווה רוצה להודות לרחלי רוטנר על האומץ לחשוף את הפרשה ולאור שוקרון שנחשפה בעקבותיה. ברור לכל אישה שחושפת דברים כאלה, שישמיצו אותה ולכן רצינו ללקט
יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג זה נראה קצת כמו מוניטור שמנטר את קצב היצירה שלי או יותר נכון את הקצב
ביולי האחרון תבעתי את ביטוח לאומי הם סרבו להכיר בכסף שהרווחתי בתור שכירה וחישבו את השכר שלי רק כעצמאית (שהוא נמוך משמעותית). אני מורת דרך
אתמול בערב חזרתי מהירקן עמדתי ליד האוטו וניסיתי להנדס את הארגז לתוך המכונית ואז ראיתי אותה אישה זקנה קטנטונת שהולכת עם עגלת תינוקות ישנה עם
יותר מהכל אני מפחדת מאלימות ואלימות מבחינתי זאת כמעט כל התנהגות שמבזה, מכאיבה או משפילה אדם אחר אני לא חוויתי כמעט אלימות בחיי וכשחוויתי קפאתי
הכרתי את שירה (שם בדוי) לפני שנים, שירה היא אחת הנשים הטובות ביותר שאני מכירה. יש לה לב זהב, היא תבכה רק מהמחשבה על זה שיש
אני מאוהבת באוואטר שלי בדמות הוירטואלית הזאת שיכולה להיות מי שתרצה שהתמונות שלה תמיד יפות ושמחות שיכולה לשתף באופן אמיץ שהפוסטים שמשתפת ברחבי הרשת מקבלים
© כל הזכויות שמורות לאישווה
