המדריך לתעופה עצמית ? מאת גל ליבר – קריאה והפנמה חובה
"מוקדש לכל חברותי ובמיוחד לאחת
—————————————-
מה חסר לך?
את יפה, חכמה, מעניינת וכיפית. החברות שלך רואות את זה, הילדים שלך רואים את זה, בן/בת הזוג שלך רואה את זה, אבל את.
את מבקרת את עצמך ללא רחם, רואה את הפגמים, את הטעויות, את הכישלונות. לפעמים רואה אותם גם אם הם קיימים רק אצלך בראש. את מצטדקת, מתגוננת, מתרצת, מתחרטת ומרגישה שאת לא בסדר. אשמה, גרועה, מבאסת.
אני אומרת: החיים קצרים מכדי לבזבז אותם על באסה, חרטות ורגשות אשם. יש דברים הרבה יותר טעימים שאת יכולה לאכול במקום לאכול את עצמך. יש דברים הרבה יותר שווים ומעצימים שאפשר להרגיש יחד עם רגשות האשם (הם שם, וזה בסדר). במקום לרדת על עצמך, תעלי, תמריאי, תנסקי, תעופי על עצמך! אבל איך? מאיפה מתחילות? או.
עשרת הצעדים לתעופה עצמית
(דיסקליימר: המצאתי וניסיתי רק על עצמי, אין פה אחריות מקצועית ולא מחקר מדעי ?):
1. תעשי משהו רק אם הוא : משהו שאת ממש נהנית ממנו, משהו שממש בא לך לנסות, משהו שחשוב לך לעשות, משהו שיקדם אותך בדרך למטרה כלשהי. אחרת? חבל על הזמן. תעשי משהו אחר שכן.
2. את לא חייבת. את לא חייבת להיות היכן שלא מתאים לך להיות, לא חייבת לנהל שיחה שלא בא לך לנהל, לא חייבת לעשות משהו שלא מתאים לך לעשות. פשוט לא!
3. את לא צריכה להתנצל על זה. לא צריך תירוץ, לא צריך הצדקה מפורטת, לא צריך הסבר ברומו של עולם. "לא רוצה" זו סיבה מספיק טובה לא לעשות משהו. ואם אני מוצאת את עצמי בסיטואציה כזו, מה עושות? ממסמסות! לא, את לא חייבת להעליב או להטיח בפניו של מישהו שהשיחה לא נעימה לך או שהאירוע שלו תקוע בזמן גרוע. תכירי בבקשה את "לא מסתדר לי", "זה מתנגש לי עם משהו אחר", "אני פשוט ממהרת ל…", "אולי בפעם אחרת". אל תתבאסי-מסמסי!
4. תזכרי שזכותך. זכותך להיות פה, זכותך לרצות דברים, זכותך לבקש, לפעמים גם לדרוש, זכותך לקבל, זכותך להציב תנאים, זכותך להימנע. תסתובבי בעולם עם תחושת "מגיע לי", כי ואללה, מגיע לך. אם את מהססת בהקשר הזה, השתמשי במבחן" הגבר הלבן הפריבילגי": אם הייתי גבר לבן ופריבילגי (שבהגדרה עף על עצמו) מה הייתי עושה/ אומרת/ מרשה לעצמי לבקש?
5. לא כולם/ן חייבות/ים לאהוב אותך. זה ממש בסדר שמישהו לא יחבב אותך או יחשוב עליך דברים לא נחמדים. הפסד שלו. את לא צריכה לרצות אף אדם ולא לעשות דברים כי "לא נעים לך". תדאגי להיות מרוצה בעצמך ולא לחשוש שמא מישהו לא מרוצה ממך. יש סיכוי שהוא לא מרוצה. אז מה? שיתמודד.
6. תסלחי לעצמך. זה ממש בסדר לפשל. כולם מפשלים, כולם טועים. קחי אויר, תבדקי מה הנזק, תתקני אם אפשר, והכי חשוב: תבדקי אם באמת את טעית, או שאולי בכלל צדקת? ואולי הפשלה הזו היא בעצם לא כזו נוראית ואפשר למנף אותה למשהו טוב?
7. פישלת? טעית? קחי אחריות. בפני עצמך, כלומר. אל תחפשי אשמים, זה לא יעזור לך ואת לא קורבן של הנסיבות. תחזרי לסעיף הקודם, ואם זו בוודאות פשלה, ואין דרך לתקן או למנף אותה, תלמדי ממנה, קחי איתך תובנות לדרך ותמשיכי הלאה. קורה שמפשלות. ומול אחרים? תחשבי מה את רוצה להשיג ומה טיב הקשר ביניכם. לפעמים נכון לקחת אחריות, לפעמים אפילו להתנצל, לפעמים צריך להסביר ולפעמים לא. לפעמים עדיף להכחיש, לסובב את זה לטובתך או סתם לעזוב את זה.
8. תחליטי מה את רוצה, ולכי על זה. את מסוגלת להשיג כמעט כל מה שתרצי, זה בעיקר עניין של סדרי עדיפויות. תאמיני שאת מסוגלת, תבני לך חזון, תוכנית, אסטרטגיה. תעזרי במי שיכול לעזור. תשקיעי כסף, זמן, מחשבה. מגיע לך, זוכרת?
9. תתמקדי ב"מה שכן" . מה אני כן יודעת? מה אני כן אוהבת בעצמי? במה אני כן טובה? איפה הצלחתי? מה עשיתי נכון? מה טוב בי? מה היתרונות שלי? כל פעם שעולה בך מחשבה מחלישה, תזכירי לעצמך מה את כן. תרימי לעצמך בענק על כל הצלחה. התייחסי לכל הצלחה כהבטחה להמשך, אין הצלחות קטנות. תשווקי לעצמך את עצמך.
10. תחליטי שאת מהממת. כן, קוראים לזה שכנוע עצמי. Fake it till you make it. נכון או לא נכון- דברי בביטחון. את תתפלאי כמה כוח יש לזה ואיך זה עובד על הסביבה, וכשזה עובד על הסביבה, זה חוזר אליך, וכך הדימוי העצמי שלך נבנה. אנשים שעפים על עצמם לא עפו על עצמם תמיד, הם החליטו לעוף על עצמם, ויום אחד גילו שהם כבר באוויר.
יאללה, לחגור חגורות!
טיסה נעימה"?
—-
גל ליבר היא כלכלנית ועו"ד המתמחה בדיני מכרזים, אמא לשניים, וטייסת חובבת בתעופה עצמית בלבד.
—–
לפוסטים נוספים של השראה –
לסדנת נשים זורחות בזריחה שעוזרת מאוד בתעופה – לחצו כאן
