יש גרף מדליק כזה שמראה את כמות הצפיות של הבלוג
זה נראה קצת כמו מוניטור
שמנטר את קצב היצירה שלי
או יותר נכון
את הקצב שבו הכתיבה שלי
נגעה באחרים
וזה מדהים
היכולת הזאת
לכתוב משהו
ושזה יגיע למאות ואלפים
בלי להתאמץ
פשוט כי היה שם משהו מדויק
משהו שנוגע
משהו שנתן ערך מוסף לקוראת
וזה גם מאכזב
כשזה לא עובד
כשמשהו שכתבתי והשקעתי
והמוניטור נשאר בשלו
המספרים לא עולים
אבל אני בענווה מוחלטת
לחכמת השבט
ההמונים יודעים
יש לנו איזה לב קולקטיבי
אנחנו מרגישים כמו אינדיבידואלים
מסתובבים
וכל אחד הוא אי
אבל יש רשת בלתי נראית של תודעה
שמחברת אותנו
ולפעמים התודעה הקולקטיבית הזאת
מביישת אותי
ולפעמים היא מרגשת אותי בעוצמתה
אין שום דרך לרתום אותה
או לזרז אותה
שינויים לא קורים ביום
גם לא בחודש או בשנה
אבל מנקודת מבטי
התודעה משתנה לטובה
היקף הטבעונות והגנה על זכויות בעלי חיים
השיח על שוויון מגדרי שהולך וגובר
נשים שמפסיקות לשתוק ומאחדות מאבקים
תופסות יותר ויותר מקום בפסגה.
יש המון מה לשנות בעולם
וזה מתחיל מאתנו
האחריות על התודעה שלנו היא עצומה
בגלל ההשפעה שלה על התודעה הקולקטיבית.
רוב הסיכויים שהפוסט הזה לא יקבל תהודה במוניטור היצירה שלי
אבל החלק החשוב בכתיבה
היא לא לעבוד בשביל מה שאחרים יחשבו
אלא לכתוב כאילו זה היה למגירה
למזלנו
אנחנו חיות בעידן שבו המגירה הווירטואלית יכולה להגיע לבתים רבים
תיצרו-תבטאו-תיקחו חלק בשינוי התודעה , לטובה!
תגובה אחת
הנה מוסיפה פסיק למוניטור כמעט כשהיצירה יצאה מהתנור…