פוסט חשוב שתורגם מאנגלית על ידי שלהב מאיו, מאת אנונימית: "זאת האמת: החבר שלי לשעבר התעלל בי. היחס שלו אלי היה גרוע יותר ממה שכל מי שלא נכח שם אי פעם ידע. חלק מכן אולי יאמינו לי אם אספר. אבל שמעתי שוב ושוב את הסיבות הנפוצות לפקפק בקורבנות -- ואני הפסקתי לספור כמה מהן תקפות
אם בשיגרה בת השנתיים ושמונה שלי רואה אולי פעם ביום כמה דקות של סרטונים ביוטיוב, בואו נגיד שקייטנת אימא התפשרה על הרבה יותר מזה. אבל אם כבר אני צריכה לצפות בזה, רציתי לראות שוב קלאסיקות מהילדות שלי. אני לעומתה, הייתי ילדת מסך קלאסית. מבוקר עד ערב, ככה למדתי את האנגלית שלי וכנראה עוד דברים בעולם,
מאז שקראתי את הספר "אבא עשיר-אבא עני" הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי בגישה שלי לכסף ובכלל בהתנהלות הכלכלית שלי. יש מין קטע כזה שאנשי רוח, אמנים, פעילים חברתיים תמיד עניים. וואלה, יש לי כוונות אחרות. יש לי הרבה תובנות מהספר, אבל אחת מהן היא פשוטה. לשאול אנשים שעשו פריצות דרך כלכליות בחיים שלהם ולהקשיב להן!
כולם עכשיו בחגיגות האולימפיאדה, לובה פיין שמה את הדברים בפרופורציות. קריאה חשובה: "אתחיל מהסתייגות. מזה כמה ימים אני רואה את הרשת מוצפת בסרטוני מוטיבציה, ממים מצחיקים, רגעי אושר וגאווה, סיפורי ספורטאיות מעוררות השראה ורואה היטב את החיובי שבעניין. אני גאה בירדן ג'רבי הנפלאה ושולחת אנרגיות חיוביות לנטע ריבקין ולכל שאר הספורטאיות העומדות להתחרות. יחד עם
שבוע ההנקה חל השבוע וכל יום חשבתי לעצמי שאני צריכה לכתוב. אני הרי מניקה כבר שנתיים ו8, זה חלק מרכזי מהזהות וההורות שלי. אבל זה נדחה ונדחה. משהו הפריע לי לשבת ולכתוב את זה ורק אתמול בלילה בעצם הבנתי למה. הנקה זה מורכב וזה מגלם בתוכו את כל מה שאני אוהבת באימהות יחד עם כל
מאז שהייתי ילדה אני זוכרת שהשאלה 'למה' ליוותה אותי. הדהדה בי. לא הבנתי איך יכול להיות שמחנכים אותנו להגיון אחד ואז עולם המבוגרים פועל אחרת. למה יש כל כך הרבה שנאה וקיטוב? למה אנשים מתפוצצים ברחובות? למה יש עניים שחיים ברחוב? למה יש אנשים עם כל כך הרבה כשלאחרים אין כלום? למה מכריחים אותי לשבת
פוסט ששיתפה אנונימית בשיח פמיניסטי, מכתב לעצמה בת ה15. המילים האלה כל כך חשובות לבנות 15. אני לא יודעת אם כל הנשים חוות את זה. אבל אני יודעת שאני הייתי אכזרית לעצמי בגיל הזה. שראיתי איך אני וחברות שלי מתמודדות מול השדים של עצמנו ומול המראה ומול הלחצים החברתיים ומול הבנים ומול איך שאמורות להיראות
"אני צריכה שתנסי לאהוב את עצמך אם את מתכוונת לאהוב אותי", קראתי את המילים שתום הורוביץ לוין תירגמה בפרופיל שלה (התמונה מתוך הפרופיל) מהכתבה הזאת. לקרוא ולהפנים: "אני צריכה שתקשיבי. אני צריכה שתאמיני לי כשאני אומרת לך מה קורה. אני צריכה שתגידי את המילה "שמנה". עלי. בגלל שאני שמנה. אני במידה 54. שמנה כל כך שברוב החנויות
אמל חסן היא טבעונית, אימא לשלושה שגרה במשהד. היא מנהלת אדמיניסטרטיבית של יחידת אונקולוגיה בכללית נצרת, פעילה בקידום הטבעונות והעלאת המודעות לזכויות בעלי חיים. עכשיו היא פעילה מאוד בארגון הצעדה 'כולנו קולם' שתיערך בחיפה. חברה התעקשה שאני חייבת להכיר אותה, כי היא אישה מעוררת השראה. מה אני אגיד? היא צדקה! (בתמונה אמל מחזיקה שלט ובו
קראתי את הטקסט היפהפה הזה של נגה מיבר בקבוצה סגורה וביקשתי את רשותה לפרסם אותו. המילים האלה הן מתנה. לנשים וגברים. שמחתי שהיא הסכימה להעניק לנו את המתנה הזאת. לקרוא ואז לקרוא שוב ואז ליישם. בהצלחה :) (לאתר של נגה: לחצו כאן) "תשכב מעלי. שים את כל כובד משקל הגוף שלך ותקרקע אותי. תמחץ אותי לאדמה ותזכיר
