בצלאל סמוטריץ' הרים לי להנחתה. הוא כתב בטוויטר שלו: "אשתי ממש לא גזענית אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל
במשך שנים אמרתי שאני לא שונאת אף אחד חוויתי את זה כמין רגש בזוי כזה ששייך לאספסוף זועם. לאנשים לא מודעים. למי שלא עובדת על
נגה עמית היא חברה טובה, היא אחת הנשים הכי חזקות, חכמות, יצירתיות וחיוביות שאני מכירה. טקסט זה לא מייצג אותה. אבל משהו בו לגמרי מייצג את
כולנו הוצפנו מהתמונות של הילדים המתוקים המחופשים למגוון תחפושות (הרוב אלזה וספיידרמן אבל ניחא). בת השנתיים שלי היום הייתה ב3 תחפושות שונות, בהתחלה שמנו את תחפושת
יש לי ילדה בת שנתיים ושלושה חודשים שהיא יצור פלאי, שילוב של נינג'ה חסרת פחד עם נסיכה פאשניסטה עקשנית היא אוהבת את כל מה שאני
לכבוד יום המשפחה, קראתי את הדברים של מיי-רב חכמוף, שהיא אישה שווה וחברה יקרה והחלטתי שזה קול שלא שומעים מספיק: אני רואה עוד ועוד פוסטים
1. לכולן יש צמיגים כשהן מתכופפות 2. כשמישהו אומר לך שאת יפה, תאמיני להם. הם לא משקרים. 3. לכולנו יש בקרים שאנחנו מתעוררות עם הבל
בין כיתה א'-ו' עברתי שני בתי ספר (עברנו דירה) בשניהם לא הייתי מהילדות המקובלות אין לי הרבה זיכרונות מהיסודי אם לומר את האמת יכול להיות
[fusion_text]השנה הזאת טסה. השנה הראשונה שבה אשכרה תחזקתי בלוג זה העסיק אותי, שימח אותי, תיסכל אותי, מילא אותי וחוזר חלילה תודה לאישווה שמדרבנת אותי לכתוב
המתנה הכי גדולה שהייתי רוצה לתת לבת שלי היא היכולת להיות אכפתית לאנשים מבלי שיהיה לה אכפת מה הם חושבים עליה היכולת להיות בדיוק מי
© כל הזכויות שמורות לאישווה
