את דניאל אור הכרתי דרך קבוצת אימהות בפייס. לדניאל יש סיפור חיים קשה מאוד, היא משדרות אם חד הורית לשלוש בנות מתוקות, יצאה ממערכת יחסים
בשבוע האחרון הייתי בקורס ניהול קהילות. קורס מצוין של Elevation Academy. בניצוחה של מריה גרין פוברצ'יק שעומדת מאחורי אחת מקבוצות הנשים הגדולות והמשפיעות בפייסבוק Supergirl זה אופי. הכרתי
אני ירושלמית. שרוטה מלידה. אלוהימא יודעת שאני אוהבת את העיר הזאת ושונאת אותה גם, תלוי מתי שואלים. אני יודעת איך זה מרגיש באוויר כשיש גל
אחרי חודש מזעזע, עם שלוש פרשיות של אונס קבוצתי בארץ, עם טראמפ (רלוונטי לארבע השנים הקרובות), עם כתבת בוקרשט המציגה נורמליזציה של יחס לנשים כאל
לפני יומיים עמדתי על הבמה יחד עם עוד נשים מעוררות השראה שמשנות מציאות, מול 400 נשים מדהימות לא פחות. חנאן ואני הרצנו על כוחה של
בדיוק לפני שנה בשעה הזאת התהפכתי במיטה מרוב התרגשות. אחרי חודשים של עבודה מאומצת, מתח, הכנות וחששות, הגיע היום המיוחל. פסטיבל נשות האדמה הוא פסטיבל
כתבתי לא מעט על לידות בית והנושא של זכות בחירה בלידה כמאבק פמיניסטי חשוב לי מאוד. כשקראתי פוסט ישן ומדויק בנוגע לעוול שנעשה לנשים יולדות בבתי חולים,
מזה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט על העוולות הנוראיות שהפטריארכיה מעוללת לגברים. על דברים שמכאיבים לי בלב כשאני חושבת על החינוך שלנו לגבריות. כתבתי כמה
בשבוע הבא חל יום המאבק באלימות כלפי נשים, שזה שם מכובס ומקרבן ששם את הזרקור במקום הלא נכון. נשים חוטפות מכות מגברים, בין אם זה
כנס אקטיביסטה שמיועד לפעילות חברתיות ברחבי הארץ בוטל לאחר שעלו חילוקי דעות קשים בצוות המארגן. לא לקחתי חלק בארגון הכנס, אך עקבתי ושמחתי על היוזמה המבורכת.
© כל הזכויות שמורות לאישווה
